ציפי שביט לא עוצרת, וגם בגיל 74 ואחרי ששברה את הקרסול, היא חוזרת לבמה וממשיכה לדלג מהרפתקה להרפתקה: "המופע חייב להימשך", היא מספרת. כשהיא עולה לבמה היא מיד שובה את ליבו של הקהל, ואי אפשר לנחש שעד לא מזמן היא עוד הייתה מגובסת ועל כיסא גלגלים.
בתכנון המקורי הנכדים שלה היו אמורים לצפות בחזרתה לבמה, אבל הקורונה שוב הרימה את ראשה ושיבשה את התוכניות עבור שביט, שהשיאה משואה בשנה שעברה לכבוד הסבים והסבתות. היא משתפת בקושי הגדול, שאותו היא חולקת עם סבים וסבתות רבים, הטמון בלא לפגוש את הנכדים: "אני התכוננתי לחופש הגדול, שאני לוקחת ומביאה את הנכדים... ופתאום אין לי את זה. שוב ריחוק, שוב קשה, שוב אני מתפללת. הקורונה היא כמו סדרה, רק נגמר וכבר יש עוד עונה".
אבל שביט מוכיחה ששום נגיף לא יעצור אותה. בקרוב היא תוסיף עוד אתגר לרזומה ותעלה לראשונה בחייה על בימת התיאטרון הרפרטוארי בהצגה חדשה בתיאטרון חיפה לצד ליאורה ריבלין. והיא גם לא שוכחת לפנטז על העתיד: "מה הדבר הבא? אולי פתיח לביונסה".