קול מהשמיים: החודש ימלאו 20 שנה למותה של עפרה חזה, הנערה עם קול הזהב, שהגיעה משכונת התקווה הכי רחוק שאפשר - אל צמרת הפופ העולמית, ועוד עם שיר בתימנית. המוות שלה בגיל 42 הדהים את המדינה ועד היום נותר כסוג של תעלומה. כעת, משפחתה מסייעת לפענח את החידה, יחד עם הרופא שטיפל בה ומספר לראשונה איך גילה רק ברגע האחרון שהיא חולה באיידס. גם המוזיקאים שעבדו איתה לפני מותה חושפים את השירים הגנוזים והמצמררים שהקליטה - וטרם נשמעו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
את השיר "המלאך שלי", עפרה חזה ז"ל כתבה כטקסט תודה לרופאה האישית שלה, ד"ר הטמן, שטיפלה בה גם בשנה האחרונה לחייה. יש עוד שמונה שירים באלבום הגנוז, רובם שירי הודיה שאת הטקסטים שלהם שאבה מן המקרא. רן ארבי, שהפיק את אלבומה האחרון והגנוז, סיפר כי "עפרה לקחה ספר תהילים והתחילה לג'מג'ם. לעשות מין תפילה. בצורה די מיסטית, הדבר שמסיים את השיר זו השורה: 'מתי אראה את פני אלוהים'".
במשך ארבעה חודשים היא הקליטה את הסקיצות לאלבום עם רן אביב, ואז החלה להשמיע אותן למפיקים ברחבי העולם. היא התקשרה אליו וסיפרה לו שיש התלהבות ושצריך לעשות תיקונים אחרונים לאלבום. "היא קבעה איתי בראשון בינואר - ואז התקשרה יום לפני, אמרה שהיא לא מרגישה טוב וביקשה לדחות את זה", סיפר ארביב.
"אחרי יומיים היא ביקשה עוד דחייה", המשיך. "בשיחה הבאה הכבר אמרו לי שהיא לא במצב טוב ושהיא תיצור איתי קשר. שבועיים לפני שהיא נפטרה הגעתי אליהם הביתה, היא לא ירדה למטה ובעלה דורון אמר שהיא מתאוששת. ניהלתי איתו שיחה קצרה, הוא סיפר שמאוד קשה ושהיא חולה ושהם מנסים לפתור הכל. שבוע אחרי בערך הגיעו הידיעות בחדשות על הקריסה שלה".
בשלב הזה החל להיחשף הסיפור הטרגי, שלימים יכה בתדהמה מדינה שלמה וטומן בחובו סוד גדול שעד היום לא נפתר. שבועיים לפני מותה עפרה התאשפזה. כעת ד"ר ערן סגל מספר לראשונה שחזה הגיעה לבית החולים בהכרה עם מה שהיה נראה לרופאים כמו זיהום חמור בבטן: "אני קיבלתי טלפון מרופאה מהמיון שאמרה לי שנמצאת במיון מטופלת מוכרת. שאלתי מי זו, ואמרו לי שעפרה חזה".
"בפגישה הראשונה היה נראה שהיא מאוד חולה, והיא הדגישה שהיא רוצה לשמור את העובדה שהיא חולה מפני אחרים, מפני הסביבה ומפני המשפחה", מספר ד"ר סגל, לשעבר ראש היחידה לטיפול נמרץ בשיבא. "לא ידענו במה היא חולה, ואז הרדמנו והנשמנו אותה. לאחר מכן דורון בעלה נכנס אליי למשרד והוא זה שאמר לי שיש לה HIV. הייתי מאוד מופתע, והייתה בקשה משמעותית לשמור את זה בסוד".
במשך שבועיים מסדרונות בית החולים בשיבא היו מלאים במעריצים ומכרים שהגיעו והתפללו לשלומה. אף אחד לא ידע מה יש לה - כולל בני משפחתה. הדיווחים לגבי מצבה היו בלתי פוסקים והשמועות לא הפסיקו להשתולל. "היא הייתה חולה בשפעת, זה מה שאני ידעתי", נזכרת טלמה שון אלגוב, אחייניתה של חזה. "לא עברה לי מחשבה בראש שמשהו הולך לקרות לה. אני לא מאמינה שהיא ידעה שיש לה את זה".
"האם היא יכלה לחיות? קשה להגיד את זה - אבל היא מתה ללא צורך", מודה פרופ' צבי בנטוביץ', שעמד בראש הוועדה לחקירת נסיבות מותה של עפרה חזה ז"ל. "כמו שאמרתי אז - היא מתה מבושה. היא לא מתה כי לא היה ניתן למנוע את זה. לפחות ממה שאני יודע". מסקנות ועדת החקירה היו שרק ארבעה אנשים ידעו שחזה הייתה חולה באיידס: היא עצמה, בעלה דורון אשכנזי, רופאת הנשים שלה ד"ר מימי הטמן וד"ר מיכאל בורק שהיה ביחידה לאיידס באיכילוב. הוא טיפל בה בסתר מחוץ לבית החולים למעלה משנה, רשם לה תרופות ועקב אחרי מצבה. הוועדה קבעה שלא הייתה רשלנות מצד ד"ר בורק והטמן.
סיבת מותה של חזה הייתה סיבוך של הטיפול התרופתי באיידס, שגרם לקריסת מערכות והוביל להידרדרות הקטלנית במצבה. בבדיקה שנעשתה בדורון אשכנזי אחרי מותה התברר שגם הוא היה חולה באיידס, אבל אי אפשר היה לקבוע מי הדביק את מי. פרופ' צבי בנטוביץ' הוסיף: "אם היא הייתה מגיעה לבית החולים שלושה ימים לפני המצב שהיא הגיעה בו, הייתי אומר שהיא הייתה נשארת בחיים".
איה אורטל, אחיינית נוספת של הזמרת סיפרה שהיא ספדה לה בלוויה: "הרגשתי שהיא החליקה לנו מבין האצבעות. זאת אומרת ברגע היא פשוט נעלמה לנו, פתאום, בלי הסבר בלי כלום. פשוט נעלמה".
עו"ד שירה דונביץ', שייצגה את ד"ר מימי הטמן לאחר פטירת עופרה חזה ז"ל, מסרה בתגובה: "ד"ר הטמן הייתה הגניקולוגית של עופרה וחברתה הקרובה במשך שנים. מאותו שלב שבו התגלה להטמן, שעופרה היא נשאית איידס, הרופא היחיד שטיפל בעופרה היה ד"ר מיכאל בורק, מומחה לאיידס. בהיות מימי ועופרה חברות כה קרובות ולאור נסיבות גילוי הנשאות, הייתה מימי החברה היחידה של עופרה היודעת את סודה. החברות בין עופרה למימי הייתה יקרה מאוד לשתיהן והשיר 'המלאך', שכתבה עופרה למימי, מדבר בעד עצמו ומבטא את הקשר העמוק ביניהן. בין מימי לעופרה נאמנות טוטאלית, הן בחיי עופרה והן לאחר מותה. ועדת משרד הבריאות קבעה – חד משמעית - כי לא היה דופי בהתנהגותה של ד"ר הטמן".