נתניהו רצה לקיים בחירות מוקדמות כבר מזמן. ישנן ארבע סיבות עיקריות לכך שההכרזה הרשמית הגיעה רק אתמול: גל האהדה שעליו נישא בעקבות הנאום חוצב הלהבות באו"ם, חוסר הרצון שלו עצמו לעסוק עכשיו בקרבות התקציב ולפגוע בכמות המנדטים של הליכוד, החשש מחזרתו של אהוד אולמרט לזירה הפוליטית ולבסוף, האמונה בכך שבסופו של דבר ברק אובמה אכן יזכה בקדנציה שניה ומכאן שהקדמת הבחירות תאפשר לראש הממשלה לקבל מנדט מחודש מהעם ולמעשה תקשה על אובמה להכתיב לו מהלכים כאלה ואחרים.
מלבד נתניהו, המרוויחה הגדולה ביותר מכדור השלג הפוליטי שיצא לדרכו אמש היא כמובן שלי יחימוביץ. יושבת ראש מפלגת העבודה לא הסתירה מעולם את רצונה לקיים את הבחירות מוקדם ככל הניתן. גם במקרה שלה הסקרים המחמיאים עשו את שלהם ויושבת ראש מפלגת העבודה, שדיברה בתחילת דרכה על שיקום המפלגה – מדברת היום בריש גלי על הפיכתה לאלטרנטיבה הטובה ביותר לנתניהו.
האתגר הגדול ביותר שרובץ לפתחה של יחימוביץ נעוץ, באופן טבעי, ביכולתה למקד את השיח בסוגיות כלכליות וחברתיות וזאת על חשבון השיח הביטחוני-מדיני שרק יגדיל את הפער בינה לבין ראש הממשלה. בסיכומו של דבר, יחימוביץ תוביל ככל הנראה את המפלגה השנייה בגודלה לאחר הבחירות הקרובות, אך ספק גדול אם הציבור יהיה מוכן להעניק את ראשות הממשלה למי שטרם מילאה ולו תפקיד מינסטריאלי אחד. אם וכאשר נתניהו אכן ירכיב את הממשלה הבאה צפויה יחימוביץ לקבל תיק משמעותי כשותפה בכירה בקואליציה – במידה ולא תתפתה לקחת תיק שגדול עליה כמו שעשה בזמנו עמיר פרץ, תהיה זו עבורה עמדת זינוק מצוינת לבחירות לכנסת ה-20.
עוד בגזרת המרוויחים מהקדמת הבחירות נוכל למצוא את מר"צ והמפלגות שמשמאלה מחד, ואת ישראל ביתנו ואת המפלגות שמימינה מאידך. מדובר על מפלגות שנהנות מבסיס איתן של מצביעים המאפשר להן לשחזר את כוחן פעם אחר פעם – בשינויים יחסית מינוריים מבחינה אלקטורלית. למען הסר ספק, המוקש האמיתי מבחינתו של נתניהו יכול להגיע דווקא כתוצאה מזליגת קולות של חלק ממצביעי הליכוד ימינה. זאת, בין היתר, על רקע הרוח החדשה שנושבת במפלגת הבית היהודי שעשויה אף להתאחד עם האיחוד הלאומי ולצבור תאוצה במידה ונפתלי בנט יזכה בבכורה. בה בעת, ומן העבר השני, לא מן הנמנע כי חלק ממצביעי מפלגת העבודה אשר לא רואים עין בעין עם שלי יחימוביץ ימצאו את מקומם דווקא אצל זהבה גלאון שתוביל את מר"צ.
המפסידים – קדימה, אלי ישי ויאיר לפיד
קדימה היא כמובן המפסידה הגדולה ביותר מהקדמת הבחירות. גם יושב הראש וגם חברי הכנסת של המפלגה רצו לעכב עד יום הדין עד כמה שניתן. רבים שכחו שנכון לעכשיו קדימה היא עדיין המפלגה הגדולה ביותר בכנסת הנוכחית עם לא פחות מ-28 חברי כנסת. כניסתו של מופז לקואליציה של נתניהו במאי האחרון פגעה לא רק בתדמית של המפלגה, אלא גם ביכולתה לבקר כעת את נתניהו ולהציג עצמה כאלטרנטיבה של ממש. לא בכדי היו בכירים בקדימה שהעריכו אמש כי הליך הפריימריז יבוטל ובמקומו תורכב וועדה מסדרת בהליך שיאפשר למשוך כוכבים פוליטיים עולים מחוץ לשורות המפלגה. כך או כך, ואלא אם נחזה בהפתעה מרעישה או בהצטרפות מפתיעה, מספר דו-ספרתי של מנדטים אחרי הבחירות הקרובות יהיה לא פחות מנס אלקטורלי.
>> לטור האחרון שלי: הקאמבק של אריה דרעי
אי אפשר לומר שאלי ישי חייך מאוזן לאוזן כאשר הוא שמע את נתניהו מכריז על הקדמת הבחירות. ש"ס אמנם צפויה לשמר את כוחה האלקטורלי ואולי אף להגדילו אך ברמה האישית ברור ונהיר הוא שהרב עובדיה יוסף יעדיף את אריה דרעי לצדו כיושב ראש המפלגה, בעוד ישי עצמו ייאלץ לספוג את ההשפלה ולשמש כסגנו. מבחינתו של הרב, המחיר שכרוך בפרידה מדרעי לטובת כוח פוליטי חדש גבוה מדי. אחרי הכל, ישי היה המחליף הזמני – וכעת הבן האובד שב הביתה למקומו הטבעי.
לבסוף, אף על פי שהוא ינסה להסתיר את הדברים, הרי שההחלטה של נתניהו תופסת את יאיר לפיד בסיטואציה שרחוקה מלהיות אופטימלית מבחינתו. לפיד טרם הכריז על הרכב הרשימה אותה יוביל, שכן חלק מהמגעים עדיין מתנהלים. אנו נמצאים היום קצת יותר משלושה חודשים לפני יום הבחירות ועם כל יום שעובר מבלי חדשות של ממש מהמחנה של לפיד, כמוהו כיום שמחליש את מעמדו. יאיר לפיד יכהן בוודאות בכנסת הבאה אך דרכו למשכן תהיה הרבה יותר סבוכה ממה שהוא ציפה. בהקשר הזה ראוי להזכיר גם שיתוף פעולה פוטנציאלי בין ציפי לבני ליאיר לפיד. הסיכויים לכך אמנם קלושים אך לוח הזמנים הצפוף לא יאפשר ללבני, שרוצה מאוד לחזור לזירה הפוליטית, את הקמתו של כוח פוליטי חדש. במקרה כזה לפיד יהפוך מבחינתה לאופציה הרלוונטית ביותר.
וכן, לא הזכרתי את אהוד ברק ולו מהסיבה שגם אם מפלגתו לא תעבור את אחוז החסימה, הרי שדבר לא ימנע מנתניהו לשוב ולמנות אותו לשר הביטחון בממשלתו החדשה. מינויו של יעקב נאמן לתפקיד שר המשפטים, ומינויו של ברק עצמו לתפקיד שר הביטחון עוד בממשלת אולמרט הנם בבחינת תקדים משפטי מספק.
בשורה התחתונה אין זה משנה למי נתונה העדפתכם בבחירות הקרובות, בין אם לאחת המפלגות, ובין אם לפתק הלבן – עדיף להצביע מלהישאר בבית - כי האדישות היא האויב הגדול ביותר.