ליהיא גרינר בקמפיין לקניון הזהב (צילום: ברק פכטר)
גם סלבס הם מעמד ביניים. ליהיא גרינר|צילום: ברק פכטר
כולם לאחרונה שואלים אותי למה אני לא מספרת למי אני מצביעה. הרי, אני מאוד פתוחה לגבי כל דבר אחר. אין לי בעיה לחשוף את עצמי בתקשורת ולספר דברים אישיים עליי, אבל כשזה נוגע למשהו רציני כמו פוליטיקה, אני מעדיפה לשמור את הדעות שלי לעצמי.

בכל הנוגע לרכילות סלבס וטראש, יש לי דעה על הכל, והיא לגיטימית כי אני חלק מהעולם הזה. ואולם, משהו שקשור למדינה, משהו שיכול לשנות הצבעה של מישהו – זה גדול עליי.

כמה שאני חושבת שאני יכולה לעזור ולהשפיע על אנשים לטובה, תמיד יהיו אנשים חזקים ממני. אנשים מאוד עשירים במדינה, שיהיו בצד שונה משלי, ולא יראו את זה בעין יפה – וזה לא טוב לאף אחד. אני נמצאת במצב מסוים ואני יודעת שאני רוצה שינוי, אבל יש אנשים שנמצאים במקום שהם לא ירצו שינוי, וכן הלאה.

המצב כרגע מאוד קשה בעיני, בעיקר לאנשי מעמד הביניים. אנשים אומרים לי שבשביל שאנשי מעמד הביניים יוכלו לצמוח, צריך ללכת ולהצביע למפלגת העבודה. מצד שני, יש גם אנשים אחרים שמציינים כמה שכולם חיים פה כמו עשירים בביטחון, ובתי הקפה מלאים. גם הם צודקים. אישית אני חושבת שאי אפשר להמשיך ככה, אני לא אומרת למי צריך להצביע, אבל המצב מאוד קשה, יוקר המחיה נוראי, ואני אישית לא מבינה איך אנשים שומרים על חזות של עושר.

אי אפשר להמשיך ככה, חלק נכבד מההכנסות של האנשים הרגילים (ואני ביניהם בסופו של דבר) הולכות למס הכנסה, בעוד שהעשירים לא משלמים אחוזי מס מספיק גדולים. אז נוצר מצב אבסורד, שמי שעובד קשה לא יכול להתעשר, ומי שכבר עשיר לא יכול להבין את מצוקות מעמד הביניים.

למה שאריק איינשטיין יגיד למי הוא מצביע?

ובכל זאת, למרות שהמצב הפוליטי בהחלט משפיע עליי, ויש לי דעה, אני לא אגיד למי אני מצביעה.  זה משהו עוד מהחינוך במשפחה שלי, משהו מאמריקה. הרי רק לפני ארבע שנים, עוד לפני שהייתי מפורסמת, כתבתי בפייסבוק שלי שאני לא מצביעה לאובמה אלא למקיין. כל החברים שלי מהתיכון התקיפו אותי. רק אז הבנתי כמה זה אמוציונלי לאנשים. לא הבנתי מה עשיתי, מה כבר אמרתי. כשזה מגיע לפוליטיקה, זה ממש מפחיד. זו לא עוד שיחה על אביבית בר זוהר – זו המדינה. זה משהו מאוד חזק. זה לא משהו שאני צריכה לתת את הדעת שלי עליו.

מסרב להתראיין. רה
מי צריך את מעריצי ביבי על הראש שלו?|צילום: AP
רק אנשים פוליטיים צריכים לדבר בקול רם. אנשים שמעורבבים בכל העסק הזה. אני רק סלב,  אני לא מבינה בזה מספיק, אני אפילו לא הייתי רוצה להיות בתוך העסק הזה. אין לסלבס זכות לדבר בשביל המדינה.

בסופו של דבר, כל דבר שאני אומרת, כל המדינה שומעת. אני חושבת שכמה שאנחנו מפורסמים, אנחנו אנשים קטנים. אנחנו NOBODIES. אנחנו בדיוק כמו כל אחד אחר. למה שלנו יהיה את הקול להשפיע על דעות פוליטיות? בגלל שאנחנו מסוקרים? בגלל שנותנים לנו פתחון פה? עם כל הכבוד, למה שאריק אינשטיין, שהוא סך הכל זמר, יגיד למי הוא מצביע וישפיע על הקול של המעריצים שלו שיצביעו כמוהו?

אנחנו, הסלבס, נצביע למי שאנחנו רוצים ונשמור את הדעה שלנו לעצמנו. מה יקרה אם אני אגיד שצריך להצביע לשלי ובסוף היא תהיה ראש ממשלה? אז כל תומכי ביבי ישנאו אותי. אני סך הכל בת 27, הגעתי לישראל לפני שלוש שנים, והאמת – אני עדיין בקושי מבינה את השפה. אני יכולה לשבת בנאום של ראש הממשלה נתניהו ולא אבין 20% ממה שהוא אומר. ובכל זאת, יש לי זכות הצבעה. ואני שומרת על זכות השתיקה.