הרבה מאוד כסף נשפך בתקופת בחירות, אבל כמה בדיוק? מבדיקה שנערכה על ידי חברת אורין-שפלטר השכלה פיננסית מתברר שמדובר בסכומים עצומים. אז אולי לא צריך בחירות כל שנתיים?
עלות יום השבתון למשק
לפי חישוב שערכה התאחדות התעשיינים, העלות הישירה הכוללת של שבתון יום הבחירות ב-10 בפברואר נאמדת ב-1.4 מיליארד שקל. סכום זה כולל תשלומי שכר לשכירים.
נוסף לסכום זה, יש גם להביא בחשבון כי שכיר שיעבוד כרגיל ביום השבתון יקבל תמורה עבור 100% מהשכר או יום חופשה בתשלום, מה שמגדיל את ההוצאות של התעשייה בעוד כ-600 מיליון שקל. בסך הכל עלות של שני מיליארד שקל.
בנוסף, מעריכים באוצר כי העלות הישירה של הבחירות הכלליות לכנסת ה-18 תסתכם בכ-400 מיליון שקלים. האומדן כולל את הוצאות המדינה עבור מימון מפלגות, הפעלת הקלפיות, הפיקוח על ההליך ותשדירי התעמולה.
גם בתקציב ועדת הבחירות המרכזית חלה עלייה השנה בהשוואה לשנים קודמות. תקציב הוועדה המרכזית בשנת הבחירות לכנסת ה-17 היה כ-193.7 מיליון שקל. לכנסת ה-16 עמד התקציב על כ-174.3 מיליון שקל. התקציב לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-18 עומד 207 מיליון שקל.
ביום הבחירות אחראית ועדת הבחירות של הכנסת על התפעול הלוגיסטי של היום, מה שאומר שינוע תיבות ההצבעה אל מקום הקלפי, הצבת שומרים במקום, הדפסת הפתקים, בדיקת כשירותם ועוד.
באורין-שפלטר מעריכים כי בהנחה אפשרית שהממשלה החדשה תורכב רק באפריל, יעברו כחמישה חודשים שבהם לא יתכנסו ועדות או מליאות, אך 120 חברי הכנסת ימשיכו לקבל שכר מלא כולל תוספות בעלות של כ-300 מיליון שקל.
כמה עולה קמפיין?
מבדיקה עם המפלגות השונות מספר עו"ד נעם שפלטר כי למרבית המפלגות אין מספיק כסף למימון מערכת הבחירות. לדוגמה, למפלגת העבודה, אחת מהמפלגות הוותיקות ביותר, יש גירעון של 120 מיליון שקל. גם הליכוד סובל מגירעון של כ-30 מיליון שקל.
לקראת הבחירות קיבלה כל מפלגה מימון בסך כ-1.2 מיליון שקל עבור כל אחד מחברי הכנסת המכהנים. בנוסף, המפלגות מסתייעות במימון השוטף בסך 61 אלף שקל לחודש לכל ח"כ ובתרומות שיכולות להתקבל מיחידים. כל אדם יכול לתרום עד 1,870 שקל למועמד.
עוד מציין עו"ד שפלטר כי השנה משקיעות המפלגות מאמץ ניכר באינטרנט. בתשדירי התעמולה, שזוכים לרייטינג נמוך, משקיעים פחות מבעבר. על-פי ההערכות, המפלגות הציבו גם עשרות אלפי שלטי חוצות מאז החלה מערכת הבחירות בעלות שמוערכות במאות אלפי שקלים.
בעבודה מתבססים בעיקר על תקציב מימון הבחירות. מתוך זה משקיעים שם כשלושה מיליון שקלים באינטרנט. תקציב הקמפיין של הליכוד מוערך בכ-28 מיליון שקל, והמיזוג עם אפי איתם ועם צומת אישר להגדיל את תקרת ההוצאה בעוד 12 מיליון שקל. בקדימה הוציאו על קמפיין האינטרנט כחמישה מיליון שקל. המפלגה הוציאה על קמפיין האינטרנט כחמישה מיליון שקלים מתוך תקציב פרסום כללי של כ-15 עד 17 מיליון שקלים.
כאשר מסתכלים על עלות הבחירות יש להסתכל על המכלול הרחב ביותר: סכומים של מיליארדי שקלים מושקעים במערכות בחירות המתקיימות בצורה תכופה, במיוחד בעת תקופת מיתון, כלכלי אינם מועילים להתאוששות המשק. זאת אחת הסיבות לכך שלפחות שניים מבין המועמדים לראשות הממשלה, ציפי לבני ובנימין נתניהו, הצהירו כי ברצונם לשנות את שיטת הממשל. הפעם כנראה שלא רק הסיבות הפוליטיות הן הסיבה היחידה.