גל חרם אקדמי חסר תקדים פוקד את האוניברסיטאות בישראל מאז תחילת המלחמה. נתונים שנאספו על ידי האוניברסיטאות הישראליות (ור"ה) מצביעים על למעלה מ-300 מקרי חרם שהתקבלו עד כה, כאשר בלגיה מובילה את המגמה המדאיגה עם יותר מ-40 פניות.
אחריה ניצבת ארצות הברית עם למעלה מ-35 מקרים, וספרד, שבה נרשמו מעל 20 מקרים. גם באנגליה ובהולנד נרשמו מספרים משמעותיים של מעל 20 ו-15 מקרים בהתאמה, כאשר באיטליה תועדו מעל 10 מקרים שהתרחשו בעקבות יוזמה משותפת של איגוד הדוקטורים.
החרם האקדמי מתבטא במגוון רחב של פעולות, כאשר המשמעותית ביותר היא מניעת פרסומים אקדמיים. כ-50 מקרים תועדו בהם נמנעו פרסומים הכוללים מאמרים, כתבי עת וראיונות. במקביל, כ-30 מקרים של הרצאות בוטלו או נמנעו בעקבות מחאות שקרו במקביל, וכ-30 מקרים נוספים כללו סירוב מוחלט להשתתף באירועים אקדמיים בישראל, בהם מחקרים, כנסים, סמינרים וסדנאות. תופעה מדאיגה נוספת היא כ-30 מקרים של ביטול או השעיה של שיתופי פעולה מחקריים ומוסדיים, הכוללים עמיתים למחקר וחילופי סטודנטים.
החרם חוצה פקולטות ותחומי ידע, כאשר הפניות משויכות לתחומים מגוונים כמו היסטוריה, משפטים, ארכיאולוגיה, יהדות, תרבות ומדעי הטבע והנדסה. בבלגיה, המצב חמור במיוחד עם כ-15 מקרים של פגיעה במענקים אקדמיים. מקרים נוספים כוללים סירוב לכתוב המלצות, חוות דעת על מחקר של עמיתים, או השתתפות בסקרים, לצד התעלמות מפניות בכתב או בעל פה.
עמנואל נחשון שלנגר, יו"ר צוות הפעולה למאבק בחרם אקדמי מטעם ור"ה, מסר: "החרם האקדמי הוא אחד האתגרים המרכזיים עמם מתמודדות האוניברסיטאות הישראליות מאז 7.10, בזירה הבין-לאומית. תופעת החרם האקדמי תופסת תאוצה משמעותית לנוכח המלחמה ומאיימת לפגוע במעמדה של האקדמיה הישראלית, בכל היבט. לשם ניהול מאבק יעיל בתופעה המסוכנת הוקם צוות פעולה מטעם ור"ה שפועל הן בכלים משפטיים והן בכלים של יחסים בין-לאומיים ואמצעים נוספים על מנת לצמצם ככל האפשר את התופעה של חרם אקדמי נגד מוסדות וחוקרים ישראלים. לצערנו אנחנו מעריכים שהמאבק יהיה ארוך טווח ואנחנו נערכים לכך באמצעות פעולה מתואמת של האוניברסיטאות הישראליות בסיוע ידידנו ברחבי העולם".