מיכל פלג שמואלי מתמודדת במשך שנים עם בעיית קשב וריכוז, או כפי שקבעה האקדמיה ללשון העברית: בעיית קשב וּפְעלתנות-יתר. "כל החיים היה לי קשה, אבל מעולם לא היה לזה שם", היא שיתפה. רק לפני שנתיים הלכה מיכל לאבחון והבינה למה הכול כל כך קשה לה. "המחשבות קופצות מאחת לשנייה. מה שיוצא החוצה – זה לא מה שמסתובב לי בראש. אני אפסיק באמצע, אני אעבור לנושא אחר. בנושא השני, השלישי בערך, אנשים מאבדים ריכוז וכבר לא יודעים מה לעשות עם זה".
במחקר שערכה העמותה הישראלית לקשב ושפורסם בשבוע שעבר עולה כי מבוגרים שאינם מטופלים ירוויחו בממוצע 2,100 שקל פחות מעמיתיהם; הסיכוי שלהם להיות מובטלים גדול פי ארבעה; וגם הסיכוי שלהם להיות מפוטרים גדול פי ארבעה. אם אותה אוכלוסייה אינה משתתפת בשוק העבודה – המשק מפסיד 1.1 מיליארד שקל בשנה.
>> החלק הראשון בסדרה: "מדינה בהפרעה"
"בכיתה שלי יש 39 תלמידים, מה שמאוד קוטע לי את הריכוז"
לא רק מבוגרים סובלים מהפרעת הקשב ופעלתנות-היתר אלא גם תלמידים רבים בישראל. "בכיתה ב' אובחנו אצלי בבעיות קשב וריכוז ומאז אני נוטלת ריטלין, אבל רגשית זה מאוד מאוד הקשה עליי", סיפרה גאיה עמיחי, תלמידת כיתה י"א. לדבריה, תנאי הלמידה בכיתה ישראלית טיפוסית אינם תורמים להתמודדות עם בעיות קשב. "בכיתה שלי יש 39 תלמידים. כל הזמן יש לנו רעשים בכיתה, מה שמאוד קוטע לי את הריכוז. מספיק שחבורה של תלמידים תדבר, זה יקטע לי את הריכוז ויהרוס לי את כל השיעור".
ד"ר טוהר ריגלר, מומחה בנירולוגיית ילדים כללית במחוז שרון שומרון, הסביר כיצד להקטין את ההשפעה של בעיית הקשב והריכוז: "לשבת בשורה הראשונה, לתת להם מנוחה, לתת הפסקות, לתת משימות קצרות וברורות. אבל בסופו של דבר, מה שהכי הוכח מחקרית שיכול לעזור הוא טיפול תרופתי".
רק 50% מהתלמידים הלא מטופלים מסיימים את הלימודים
העמותה הישראלית לקשב בדקה מה קורה בקרב תלמידים שאינם מטופלים. מהממצאים עולה כי רק 50% מסיימים 12 שנות לימוד, ורק 9% החזיקו מעמד עד סוף התואר הראשון.
רבים מהתלמידים לא ראו מעולם רופא, נירולוג או פסיכיאטר זה הרבה שנים, הם לא נוטלים את הכדורים המתאימים, לא שינו מינונים – ויש לזה מחיר. "זה גורם לי למחשבות אחרות לקחת את הכדור – ולהפסיד את הצד החברתי של בית הספר", אמרה דורון דליצקי, תלמידת כיתה י"א. "זה ממש מדכא וזה גורם לך לא לאכול כל היום", ציינה נגה לויטץ, גם היא תלמידת כיתה י"א.
פרופ' גיל זלצמן, פסיכיאטר ילדים ונוער, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה הציע עוד פתרון שעשוי לצמצם את הצורך בתרופות. "אם נוכל לאפשר למידה בכיתות של 20 ילדים, עם אפשרות לצאת החוצה להתאווררות מדי פעם ולא רק אחרי שעתיים, נוכל אולי להפחית במינון התרופות".
לצד פתרונות של אנשי המקצוע בשוק ניתן למצוא שיטות חדשות המוצעות לטיפול. כך למשל, שיטת ה"קוג-פאן" (תפקוד קוגניטיבי, הכרני), שפותחה באוניברסיטה העברית ומבוססת על ראיות שנאספו בלא מעט מחקרים, מנסה תוך ליווי אישי לעזור למטופלים להתגבר על הקשיים. שיטה נוספת שפותחה באוניברסיטת תל אביב היא "סי-פט", שמטפלת לא רק בקשב, אלא גם ביכולות הלמידה בהתנהגות היום-יומית.
איריס שני, מנכ"לית "קווים ומחשבות", עמותת הקשב הישראלית, הסבירה שנוסף על המחיר האישי, יש גם מחיר כלכלי: "אנחנו מבקשים שיתייחסו להפרעת הקשב לא כאל הפרעה של בית ספר אלא הפרעה של חיים. אם מדינת ישראל תתמודד עם נושא הפרעת קשב מילדות ועד בגרות, זה יעלה לה 73 אלף דולר. זה כולל את האבחון, הטיפול התרופתי, הטיפול ההתנהגותי, הטיפול הרגשי, הדרכת ההורים והדרכת הסביבה. זה יחסוך למדינה 3 מיליארד דולר".
המבחן שבודק: האם הילדים שלכם סובלים מהפרעות קשב וריכוז?
ענו עם הילדים שלכם על השאלון. אם הם קיבלו יותר מ-12 נקודות, רצוי לפנות לאבחון מקצועי.