בדירה קטנה ברחוב דוד המלך בתל אביב יגורו החל מהשבוע הבא שני חתני פרס ישראל. רות ברמן תקבל בשבוע הבא את הפרס בתחום הבלשנות, ותצטרף לבעלה, יעקב יער, אדריכל שקיבל את הפרס היוקרתי ב-2007. את ברמן מכנים האימא של השפה העברית העכשווית לאור מחקרה יוצא הדופן של השפה, והוא, כבר בן 93, חידש את יפו ועכשיו אחראי לתכנון מחדש של מפרץ חיפה.
ברמן ילידת דרום אפריקה והעברית שבפיה מבוטאת במבטא אנגלו-סכסי כבד. היא תמיד הייתה פורצת דרך - במחקריה התמקדה בהתפתחות השפה העברית אצל ילדים, תחום שלא נחקר לפניה. "ברוב הדברים בחיים שלי הייתי מאוד עצמאית, סללתי לעצמי את הדרך, ואף פעם לא נתתי לזה שאני אישה להפריע לי. זה חבל שב-2022 יש רק שתי זוכות בפרס ישראל. זה מאוד מייצג את יחסי הכוח בשוק העבודה בכלל, ובאקדמיה בפרט", מספרת ברמן.
"אני זוכרת בדיוק כשהטלפון צלצל מהפינה ההיא, ושמעתי את שרת החינוך על הקו, ואז הבנתי מיד שהיא מודיעה על פרס ישראל. מאוד התרגשתי כמובן", משתפת ברמן בהתרגשות על הרגע שנודע לה על הזכייה. "ישר טלפנתי למשרד של יעקב, הוא נתן צעקה כזאת שכל אנשי המשרד נבהלו נורא ושאלו: 'מה קרה? מה קרה?'".
תלמידתה של ברמן, פרופ' דורית רביד מאוניברסיטת תל אביב, מסבירה את תרומתה הייחודית של ברמן לשפה העברית: "בזכותה השפה העברית על המפה. היא האם המייסדת של הפסיכולינגוויסטיקה ההתפתחותית בישראל. זה המדע שמבקש להבין איך העברית מגיעה למוח של ילדים שגדלים בישראל, ובמה זה שונה מילדים שרוכשים שפות אם אחרות. זו שפה נחקרת מאוד בעולם הפסיכולינגוויסטיקה ההתפתחותית, פי עשרות מונים משפות השגורות בפי מאות מיליונים".