גם אם במקרה נפלתם אתמול ממאדים, סביר להניח שעל טיקטוק כבר שמעתם. הרשת החברתית שהתחזקה כל כך עד שאיימה על אימפריית הסושיאל של מארק צוקרברג הפכה לשם מוכר בכל בית ולאו דווקא בהקשרים חיוביים. אלא שגם הכותרות הבלתי פוסקות על פרובוקציות, אתגרים מסוכנים, תכנים אלימים ושיח מסית לא הכינו את הציבור הישראלי למפגש הבלתי צפוי של הפלטפורמה הקלילה, הצבעונית והשובבית עם האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז ומעולם.
זה קרה בשנת 2020, עם התחזקותה של טיקטוק כמקום מפלט לצעירים בזמן הקורונה. בחודש אוגוסט הגיח לעולם "אתגר השואה" מז'אנר ה-POV, ראשי תיבות של Point of View, שבמסגרתו אלפי צעירים מרחבי העולם העלו סרטונים שלהם מחופשים לקורבנות שואה כחלק מתחרות האתגרים בפלטפורמה. האתגר עורר תדהמה וזעם מובנים ברחבי העולם בטענות לניצול וזילות של טראומות אמיתיות. התקשורת גינתה את הפלטפורמה ואת היוצרות, רובן נערות, וכינתה את התוכן "פורנוגרפיה של הטראומה".
סערה נוספת התחוללה כאן אצלנו בישראל, כאשר ב-21 בנובמבר כוכבת נוער ישראלית בטיקטוק, שהצטלמה לסדרה בפולין, העלתה סרטון שלה מדברת על השואה תוך שהיא רוקדת עם פילטר של מלאך. גם שם, הרשת סערה בתגובות שכתשו אותה. מוסדות הנצחה, בתי חינוך וכל מי שעוסק בחקר השואה התנער ודחה על הסף כל אפשרות שתיתכן נגיעה בנושא "הכבד והממלכתי" בפלטפורמה כזו "קלילה ושטוחה".
"להנציח מבלי לגרור למוזיאון"
תום דיבון, סטודנט מחקר במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית שבוחן את דפוסי ההתנהגויות של דור ה-Z בטיקטוק ואת דרכי המפגש שלו עם השואה, נתקל באתגר בשיטוט שגרתי בפיד ומיד החל להתחקות אחריו יחד עם ד"ר טוביאס אברכט-הרטמן, מרצה וחוקר לזיכרון ותרבות במחלקה לתקשורת ועיתונאות ובפורום אירופה באוניברסיטה העברית.
"ניסינו להבין איך יכול להיות שבטיקטוק, בניגוד ליתר הפלטפורמות, השיח על השואה הוא אתגרי, משחקי ושובבי כל כך", מתאר דיבון. "הרי טיקטוק היא לא רשת חברתית במובן המסורתי. אני לא אעלה לשם את הגרסאות הטובות שלי או אפרסם את התמונה המחמיאה ביותר שלי. זה מרחב של מלחמת זהויות ונראטיבים. מערב פרוע של טיקטוקרים שנלחמים אחד בשני. זה באמת יקום נפרד".
בשלב הראשון, החוקרים פנו לטיקטוקריות שהתחפשו לקורבנות שואה, מרביתן לא יהודיות, ושאלו אותן על המניעים להצטרפות לאתגר. "הבנו מהן שזה בכלל לא היה ממקום של זיקה היסטורית, אלא מתוך התכתבות עם הטרנד כי ככה עובד הטיקטוק. בנוסף, אם יש כבר טרנד שיכול למשוך תשומת לב - ברור שזה נושא רציני כמו השואה".
"היה ברור שתשומת הלב הדיגיטלית והרצון להיות מקובלת לא נעדרים מהמוטיבציות של הנערות", מבהיר דיבון. "אבל היו גם הסברים מעניינים של משתמשות שאמרו: 'אני מבינה מה הערך של השואה וחושבת שלדבר על זה בטיקטוק לא הופך את זה לפחות רציני או פחות חשוב. יש כל מיני דרכים להנציח מבלי לגרור אותי למוזיאון ולגרום לי להקשיב לעדות של 90 דקות'".
אלא שהסרטונים שזעזעו את הרשת לא נשארו באפליקציה זמן רב. "אחרי שטיקטוק גילתה על האתגר הזה רבים מהסרטונים צונזרו. אחרי ששוחחנו עם המשתמשות, מרביתן מחקו את הסרטונים כי כמות התגובות והשנאה שהן קיבלו ממשתמשים אחרים הייתה עצומה. כלומר, גם טיקטוק התערבה וגם היוצרות הפעילו על עצמן צנזורה. היום אין אפילו זכר לסרטון אחד של האתגר בטיקטוק אבל האינטראקציה עם היוצרות נתנה לנו אינדיקציה להנצחה המשתנה בעידן שבו אתה צריך להעביר מסר ב-15 שניות".
מנכ"ל טיקטוק נדהם
המעבר מריקודים ואתגרי שירים לסרטונים העוסקים בהנצחת שואה הוא בלשון המעטה קשה לעיכול, אך מתקיים מדי יום מתחת לאף שלנו. "זיהינו את טיקטוק כשחקן מרכזי בנושא שהולך ומתחזק", מספר דיבון. "הבנו כי הגיעה השעה להתחיל במיפוי השיח בטיקטוק ומתוך כך לחזק, לעודד ולהגביר את הנוכחות של 'סוכני שינוי' בנושא הנצחת השואה. זאת במקביל להגברת המודעות של טיקטוק עצמה לטרולים של שנאה שמפיצים אנטישמיות ברחבי הפלטפורמה".
טיקטוקרים מגיבים למשתמשים שעושים שימוש פסול בנראטיב השואה
@lillehmy #stitch with @liveactionorg ♬ original sound - Aviva // אביבה
@nurse_nya surgicalmomma #covidisrealstaysafe #covidisnojoke #provaxx #antivaxx #deltavariant #nursesoftikok #covid19vaccine #blacknurses ♬ original sound - TikTok's Nurse Nya ⚕️
חמושים בתובנות על דפוסי ההנצחה השונים והמשונים של דור ה-Z, ד"ר אברכט-הרטמן ודיבון פנו למנכ"ל טיקטוק גרמניה שהוא גם האחראי על טיקטוק ישראל, וסיפרו לו על "אתגר השואה" שחקרו. "הוא נדהם לגלות שבפלטפורמה הזו קורים דברים כאלה", מודה דיבון. "בטיקטוק הבינו מאז האתגר עד כמה נושא השואה הוא רגיש כי יש בפלטפורמה לא מעט אינטראקציות שמבזות את השואה".
בעקבות אותה שיחה, נולדה בטיקטוק רפורמה הנוגעת לניטור תוכן שנאה ברשת. הצנזורה האלגוריתמית חוזקה בכל הקשור לתכנים המתייחסים לשואה וכיום האפליקציה לא מאפשרת יותר למצוא סרטונים של משתמשים פרטיים תחת ההאשטאג #Holocaust. במקום, האפליקציה מפנה את המחפשים אחר מידע הקשור לשואה לארגונים רשמיים שכבר פועלים בטיקטוק.
"שפה זרה ורחוקה מאיך שנתפסת השואה"
לאחר סירוב של מוזיאון יד ושם לקחת חלק בשיח ההנצחה בטיקטוק, החוקרים הציעו לגייס מוסדות להנצחת השואה מגרמניה לעבודה בפלטפורמה. "בתוך העשייה האינדיבידואלית שמבוססת על תוכן משתמשים, בלטו בהיעדרם מוסדות ההנצחה והחינוך", מסביר דיבון. "בטיקטוק זיהו הזדמנות להכניס שחקנים מרכזיים שיעזרו לאזן את השיח המשתולל בפלטפורמה בנושא השואה וכך, בחצי השנה האחרונה, אנו מלמדים בסמינר ייחודי וראשון מסוגו עשרות מוסדות מובילים ברחבי גרמניה כיצד עושים הנצחה בשפה זרה ורחוקה מאוד מאיך שנתפסת השואה - השפה ה'שובבית', המשחקית והקלילה של טיקטוק".
גם המוסדות המובילים בגרמניה לא ששו תחילה להצטרף לרשת החברתית ששברה את כללי המשחק. "זו הייתה נקודת אין ברירה נוכח הסגרים הבין-לאומיים שמטילה הקורונה. אלו הובילו את המוסדות לחסום שעריהם בפני הקהל, אך במקביל לחזק את ההבנה כי את ההנצחה צריך להמשיך. אנחנו, כנציגי האוניברסיטה העברית, עובדים בצמוד עם יוצרי תוכן, מחנכים, מדריכים ואנשי שיווק בסושיאל מדיה מתוך המוסדות הללו ומכשירים אותם ליצירת תוכן שעוסק בהנגשת השואה לנוער הטיקטוק. התוצאה עד כה היא מראות לא שגרתיים של סמלי השואה - תאי גזים, טלאי צהוב ומבני אסירים - בצבעוניות של טיקטוק".
חשבון הטיקטוק של אתר הזיכרון במחנה הריכוז נוינגמה
@neuengamme.memorial Franciska who works at #neuengamme #concentrationcampmemorial has a personal connection #internship #gedenkenbildet #archivist #4thgeneration ♬ Quiet piano classical music Chopin(993521) - Yuji Okazaki
ב-27 בינואר, יום השואה הבין-לאומי, השיקו המוסדות פרופילים ייעודיים בטיקטוק. כך למשל, מחנה הריכוז נויגמה התאים את עולם התוכן שלו לשפת הטיקטוק באמצעות הצצה אל מאחורי הקלעים של העובדים באתר ההנצחה, תיווך היסטוריית המחנה, וייצור פעילויות ויראליות למבקרים באתר ולמבקרים מרחוק. "אי אפשר לעשות הנצחה בטיקטוק כמו שעשינו ב-50 השנה האחרונות", גורס דיבון. "אתה חייב להיענות לכללים של הפלטפורמה - מסרים קצרים, שובביים וצבעוניים על טהרת הקלילות. זה דבר שלא קיים כלל בהנצחת שואה".
איך מכניסים קלילות וצבעוניות לתכנים קשים כל כך?
"זה האתגר הגדול. יש את יוצרי התוכן בני דור ה-Z שיודעים ליצור סרטון של דקה ששופך אור על פיסה מאוד קטנה של ידע מההיסטוריה של השואה יחד עם הרבה תמונות, עריכה קצבית, קפיצות מעוררות בין קטע לקטע ושימוש בטקסטים שמסייעים לך להבין מה הדובר אומר. זה קם ונופל על סגנון העריכה".
"אין מקום בטיקטוק להנצחה בדמות מצגת של תמונות חולפות עם נעימת כינורות ברקע. אחד הדברים המעניינים שעלו בסמינר עם המוסדות בגרמניה היא בחירת המוזיקה ומידת העליזות של מגיש הסרטון - עד כמה הוא יכול לחייך? עד כמה הוא יכול להיות קליל? עלו המון שאלות וכל הזמן התעסקנו במינונים הנכונים".
סרטון הנצחה תוך שימוש בשיר "Crazy"
@mosseatr ♬ I remember when - Teo Domani
סרטון טיקטוק לציון יום השואה הבין-לאומי
@genzforchange Light a candle for a victim of the Holocaust in our linktree. It’s a beautiful way to honor their lives virtually
♬ original sound - Gen-Z for Change
סרטון טיקטוק להנצחת השואה ולמאבק באנטישמיות
@slaviccaesar Holocaust Remembrance Day
♬ Zog Nit Keynmol - Counterpoint
מוסדות ההנצחה בגרמניה הצליחו לעכל את השינוי?
"המוסדות האלה עובדים עם דור ה-Z. מי שעובדים מאחורי הקלעים של אתר ההנצחה בברגן-בלזן או המוזיאון היהודי בברלין הם כולם חבר'ה בני 25-20 שיודעים לעשות טיקטוק. הדבר הזה טבעי להם מאוד. הם פשוט בחיים לא חשבו שלשואה יש מקום להיכנס לשם. הם יודעים להיות משחקיים ושובביים מאוד. הם עובדים בתרגום התכנים של השואה לשפת הטיקטוק. המשחק פה הוא משחק של עריכה ואפקטים".
הטיקטוקרים הגרמנים לא חשבו פעמיים?
"כשהתחלנו את הסמינר עם המוסדות בגרמניה, הצגנו להם את כל הידע שלנו על הנצחת השואה בטיקטוק. בכל שיחות החולין שניהלתי עם החבר'ה שעובדים שם הם כל הזמן אמרו לי שהם לא מבינים את הגישה הפתוחה שלי לשואה. הסברתי להם שמובן שזה מגיע מההקשר השיוכי. כלומר, אני יהודי, נכד לניצולי שואה, שמרגיש בעלות על הנראטיב הזה. אני לא מפחד מהמילים שבהן אני משתמש. הם, כגרמנים, נורא שמרנים ובוררים מילים. מה שמדהים הוא שבאותה נשימה הם הסתערו על הטיקטוק כדי להנציח את השואה בזמן שלישראלים קשה להם מאוד לראות את השואה בטיקטוק".
למה בישראל כל כך מפחדים מהטיקטוק?
"הרגישות בארץ לנושא השואה גורמת להתעלמות גורפת מהפלטפורמה. יד ושם היו מבועתים מהמחשבה שמא האשטאגים על השואה ינוצלו לרעה. בניגוד לפלטפורמות אחרות, סרטון שעולה לטיקטוק יוצא משליטתך ויכול לעבור התעללות בלי רגילה. כלומר, יש המון פיצ'רים שמאפשרים לעשות כל מה שרוצים עם הסרטון וזה דבר מפחיד. המוסדות בגרמניה לקחו את הסיכון והעברנו אותם הכשרות של לוחמה בשיח שנאה, אבטחה ושמירה על האשטאגים, אבל זה קשה מאוד כי ליקום הזה חוקים משלו".
"לא רוצים לעורר הזדהות עם הרוצחים"
האתגר העיקרי של מוסדות ההנצחה בטיקטוק, כפי שמתארים ד"ר הברכט-הרטמן ודיבון, הוא לספר אירועים היסטוריים מורכבים וקשים כל כך בסרטונים קצרים של 30 שניות, דקה או שלוש דקות. "זה לפעמים קשה ואף מנוגד לרעיון של יצירת מרחב חינוכי בטוח לעיסוק בעבר בצורה רב-פרספקטיבית ולמפגש עם ביוגרפיות בהקשר ההיסטורי שלהן", מודים השניים. "לכן, לפעמים עדיף לא לנסות לספר את ה'היסטוריה' בטיקטוק אלא להתמקד בפרטים קטנים ובפרקים קצרים".
זו הסיבה שמוסדות הנצחה בטיקטוק בוחרים לעיתים להישאר בהווה, להציג חפצים בתערוכה ולהפגיש את הצופים עם שרידי האתרים ההיסטוריים כפי שהם נראים כיום. "הם משתמשים בהם כדי לחקור את עקבות העבר ולתקשר את החוויות של הדורות הצעירים עם החלק הספציפי הזה של ההיסטוריה. לכן אנדרטאות רבות בפרויקט שלנו החליטו לעבוד עם יוצרים צעירים שמדברים אל בני גילם ומשלבים את נקודת המבט שלהם - כמתנדבים או מדריכים - בסרטונים. גם הריבוי של צעירים שעובדים כיום במחנות הריכוז והאנדרטאות מספר על החיבור החזק והעמוק של דור ה-Z הגרמני לזיכרון השואה".
סרטוני טיקטוק של אתר הזיכרון בנוינגמה
@neuengamme.memorial Reply to @tdabaddest drainage ditches surrounded the camp #neuengamme #gedenkenbildet ♬ original sound - neuengamme.memorial
@neuengamme.memorial What are you interested in? What do you want to hear next? #gedenkenbildet #neuengamme #learnontiktok #ama ♬ Music In Your Heart (Instrumental) - BLVKSHP
משימה לא פשוטה כלל עימה מתמודדים המוסדות הוא איך להשתמש בטיקטוק במקומות שעוסקים בעיקר בצד של הצורר הנאצי, כמו "בית ואנזה". "אנחנו הרי לא רוצים לעורר הזדהות עם הרוצחים. לכן, לפעמים קל יותר ליצור מרחק מסוים ולהשתמש בטיקטוק כדי לחקור באופן ביקורתי מסמכים המבטאים את האידיאולוגיה ונקודות המבט של הרוצחים".
"היינו אומרים שהאתגר הגדול ביותר של מוסדות העוסקים בשואה הוא להגיב לדברי שטנה, אנטישמיות והכחשת שואה", מדגישים ד"ר הברכט-הרטמן ודיבון. "הצד האפל יותר של הפלטפורמה יכול ליצור דחיפה משמעותית לשיח שנאה וכאן גם באחריות הפלטפורמה להגן על יוצריה ולוודא שהתוכן שעוסק בנושאים רגישים כמו זיכרון השואה לא ינוצל בידי טרולים של שנאה".
"אנשים שצחקו ובכו כמוני וכמוך"
כחלק מההתחקות שלהם אחר התוכן בטיקטוק במשך שנתיים וחצי, זיהו החוקרים דפוסי הנצחה שביטאו גוון שונה מהאתגרים השנויים במחלוקת, ומבוצעים בידי "סוכני שינוי" מרכזיים שמקדישים את פעילותם להנגשת השואה בפלטפורמה, בראשם חברי דור ה-Z שעוסקים בהנצחה בדרכים שרק הנוער מבין - אתגרים ותחרויות. אותם טיקטוקרים מגיבים ליוצרים אחרים שעושים שימוש פסול בנראטיב השואה, בין אם באמצעות השוואה בין הפלות למפעל ההשמדה הנאצי ובין אם בקשירת מדיניות ההתחסנות לפתרון הסופי.
טיקטוקרים אחרים מקדישים את עצמם לעבודת זיכרון השואה והפרופילים שלהם מלאים בסרטונים הסברתיים וחינוכיים. אלה יכולים להיות סרטוני ניפוץ מיתוסים על השואה או סרטונים שמפנים זרקור לקבוצות נוספות, מלבד היהודים, שנרדפו בשואה דוגמת לסביות או נכים בגרמניה הנאצית.
טיקטוקרים מנפצים מיתוסים על השואה
@slaviccaesar Could conversion save a Jewish person in the Holocaust? #history #historylesson #foryou ♬ original sound - Brooke/ Grape
סרטון הסברה על לסביות בשואה
@sapphiclemon Since y’all don’t understand that it literally comes from the Holocaust
♬ original sound - Grape
סרטון הסברה על בעלי מוגבלויות בשואה
@codedgiraffe Reply to @stormsofjupiter Thank you. I’ve seen it through my main identities & ommited their stories #holocaustremembranceday #disability #ww2 ♬ Remembrance - Sang-Froid
אליהם מצטרפים טיקטוקרים שלא בהכרח מגיבים על שימוש לא יאה בנראטיב השואה, אלא עושים הסברה ישירה לשואה דרך שימוש במאורעות העבר ולא בעקיפין. "מיליונים נספו בגלל שנאה ליהודים שעדיין נמשכת כיום", מתאר אחד הסרטונים לצד תמונות מתחלפות ממחנות הריכוז וההשמדה. "אנשים שצחקו ובכו כמוני וכמוך הושמדו במחנות, נורו, נשרפו, עונו, הושפלו, הורעבו ועברו ניסויים בכפייה. אנחנו קוראים לכם לנצור את זכרם בדקת דומייה, אך גם להיאבק באנטישמיות".
את דור ה-Z, דור פוליטי בפלטפורמה פוליטית, קשה מאוד לשכנע בטעויות. יוצרי התוכן הצעירים מחזיקים בדעות מוצקות על חוויות של חוסר צדק שנעשות להם בהווה וממחישים זאת באמצעות שימוש, לגיטימי או פסול, במאורעות היסטוריים. "כדי להתמודד ולשתף בתחושת אי הצדק, הם עושים שימוש בנראטיבים של העבר, בעיקר טראומה ואי צדק, וכך גם עושים שימוש בשואה", מתארים החוקרים. "המאורע ההיסטורי מהווה אסמכתא עולמית לחוויות של השפלה, טראומה ואי צדק, אבל מה שהכי בולט הוא שהעיסוק בנראטיבים של השואה אינו מכוון בעיקרו לעבר".
טיקטוקרים רבים, מסבירים החוקרים, מתייחסים לשואה על מנת לחבר אותה לחוויות נוכחיות של אנטישמיות, גזענות או קנאות לאומנית. "אנחנו רואים עיסוק גדול מאוד בשיח של קורבנות בטיקטוק. הדור הצעיר רואה עצמו ואף מכריז על עצמו כקורבן של טראומות הווה רבות כמו הקורונה. העיסוק הזה פותח צוהר לאמפתיה שמתעצמת על ידי המשתמשים שיוצרים וצורכים תוכן שעוסקים בסוגי קורבנות בשואה כמו סיפורים על המתות חסד בשואה, רדיפת להטב"ק, גזענות נגד מיעוטים, רצח צוענים וכדומה".
השורדים שהפכו לכוכבי טיקטוק
לצד בני דור ה-Z ועובדי אתרי ההנצחה במחנות הריכוז בגרמניה, בולטים במיוחד הפרופילים של שורדי השואה גדעון לב, טובה פרידמן ולילי אברט, שלושת הניצולים היחידים בטיקטוק בעולם כולו, שהחלו לקיים עבודת זיכרון בפלטפורמה והפכו לכוכבי רשת. השלושה, באמצעות קרוביהם, מייצרים תוכן נגד אנטישמיות ושנאה, מחנכים להנצחת השואה, משתפים בזיכרונות ובטראומות, ומשתמשים בזיכרונות הטראגיים ככלי חברתי ופוליטי בהווה.
"השורדים מלווים על ידינו והפרופילים שלהם הפכו למוקד עלייה לרגל לגולשים סקרנים בנושאי השואה והרלוונטיות שלה להווה", מספר דיבון. "שלושת הפרופילים הפכו מועדפים על ידי טיקטוק ומקודמים בעמוד הנחיתה של הפלטפורמה. כל סרטון של השורדים זוכה לאהדה רחבה בפלטפורמה בדמות מיליוני צפיות. חשוב לציין כי ישנם שורדים נוספים שהיו רוצים לקיים עבודת הנצחה בטיקטוק, אך לא זכו בנכדים או בני זוג מוכשרים שיתפעלו עבורם את הפלטפורמה. לכן אנחנו פועלים לאתר אותם ולשדך להם יוצרי תוכן בסיוע המחלקה ללוחמה באנטישמיות במשרד החוץ".
שורד השואה גדעון לב נלחם באנטישמיות
@thetrueadventures Reply to @queefster1 @exposingantisemitism #tiktokgrandpa #antisemitismneedstostop #swipeouthate ♬ original sound - Gidon & Julie
שורדת השואה טובה פרידמן משיבה לשאלות הגולשים
@tovafriedman Reply to @amandagenen Everything was the worst #survivor @israel #tovafriedman #jew #jewtok #shoah #xyzbca #foryou #fyp #strorytime @lilyebert #listen ♬ Sad Song - Silver Ash
שורדת השואה לילי אברט חוגגת 98 בטיקטוק
@lilyebert That feeling when it’s your 98th birthday #viral #holocaustsurvivor #98yearsyoung #birthday #itsmybirthday #love #thankyou #greatgrandma #happy #smile ♬ original sound -
כל אחד משורדי השואה מתאפיין בדפוס הנצחה אחר: בעוד לב נוטה יותר לעשייה פוליטית ונלחם במכחישי שואה, הברט עוסקת בעיקר ביצירת מרחב אינטימי לשאלות-תשובות ואילו פרידמן מעלה סרטונים "מסורתיים" יותר של עדות. שלושתם, למרות ההבדלים, עושים הנצחה לא שגרתית שלעיתים אף מעלה חיוך על הפנים, ומתאימים את סגנון העדות שלהם, זה שדבקו בו עשרות שנים, לפלטפורמה החדשה והצבעונית.
למרות גבורת הישרדותם וסיפוריהם מעוררי ההשראה, גם ניצולי השואה לא זוכים לחסינות מהרעל והארס שמאפיינים את טיקטוק. אברט (98), יהודייה-בריטית ילידת הונגריה שניצלה ממחנה ההשמדה אושוויץ ומצעדות המוות, ספגה במהלך מבצע "שומר החומות" מתקפות אנטישמיות מצד מגיבים פרו-פלסטינים מרחבי העולם שהביעו צער על כך ש"היטלר לא גמר את העבודה".
אברט, ששרדה גם את הקורונה בגילה המופלג, אמרה למצלמה: "אני ניצולת שואה בת 97 ומעולם לא חשבתי שיגיע היום שבו אצטרך להתמודד עם האנטישמיות הנוראה הזו שמתרחשת שוב בעולם".
"לא רק ליפסינקים של אריאנה גרנדה"
בשנה האחרונה הפכה טיקטוק לא רק לפלטפורמה פוליטית מאוד, אלא גם לסביבת למידה חדשנית. סרטונים רבים על נושאים הקשורים לשואה מבקשים לשפוך אור על נקודות מבט היסטוריות שבדרך כלל מתעלמים מהן, זאת כחלק ממגמה שבה קולות שוליים, כאלה שמעלים נראטיבים שלא תמיד נלמדים בתיכון, מוצאים מרחב תגובה בטיקטוק.
"הפיצ'רים, האסתטיקה והפרקטיקות הספציפיות של טיקטוק הופכות אותה לפלטפורמה מתאימה ללמידה על ההיסטוריה של השואה", סבורים החוקרים. "כך למשל, הפנייה הישירה והאישית של משתמשים בפלטפורמה למשתמשים אחרים מייצרת מודל עדות חדש עם עדים חדשים, צעירים יותר, לאירועי העבר שעליהם הם מדברים בסרטונים שלהם".
סרטון טיקטוק על המאבק היהודי בנאצים
@slaviccaesar This myth is so false. Jewish resistance was alive in WW2
♬ sonido original - Esteve <3
סרטון טיקטוק על חנוכה בשואה
@slaviccaesar Hanukkah Celebrations during the Holocaust #foryou #history #fyp ♬ Oh Hanukah - Mike Marshall
"הזיכרון של המאורעות ההיסטוריים עובר תיווך מחודש על ידי הטיקטוקרים לקהלים שאילולא נקודת המפגש בטיקטוק - לא היו נחשפים לידע הזה", מוסיפים החוקרים. "הסרטונים הקצרים בטיקטוק מציעים אפשרות לספר על העבר ולהיזכר בביוגרפיות של קורבנות. תכונת המסך הירוק (גרין-סקרין) מאפשרת למשתמשים לשלב תמונות היסטוריות, מסמכים או מפות, וליצור אינטראקציה עם העבר בשפה מהירה, קופצנית ומסקרנת עבור הצופים. המבנה הרב-שכבתי של סרטוני הטיקטוק מדבר לחושים שונים של הצופים וכך תופס את תשומת ליבם".
בניסיון להנחיל לדור הצעיר את הרלוונטיות של טיקטוק להנצחת השואה, יצרו ד"ר הברכט-הרטמן ודיבון סדנה ייעודית באוניברסיטה העברית להכשרת סטודנטים ליצירת תוכן "רציני" בפלטפורמה. עשרות סטודנטים מהחוג לתקשורת יעלו מחר סרטוני דואט עם נציגי מוסדות ההנצחה של מחנות הריכוז בגרמניה ויחשפו היסטוריה משותפת לשני העמים. כמו כן, הסטודנטים, יחד עם מוסדות ההנצחה ועשרות משפיעני טיקטוק מהעולם, ישתתפו ביוזמה OneMinuteSilence#, במסגרתה ישתפו סרטונים שלהם עומדים בצפירה עם השורד גדעון לב.
למרות יותר ממיליארד משתמשים, מערכת החינוך לא ממהרת לשלב את הטיקטוק בתוכניות הלימודים הרשמיות להוראת השואה. לחלק מהמורים ברור שהציפייה מדור האינסטנט לקרוא מאמרים או לצפות בעדויות ארוכות היא כמעט נאיבית. "כשהצגנו בפני מורים או גורמים באקדמיה את סרטוני השואה של דור ה-Z, רבים מהם אמרו שאם היו מכירים את זה אז ביום השואה הם היו פותחים כך את השיעור", מספר דיבון. "יש הרבה מורים שהיו רוצים לדבר עם התלמידים על כניסת הטיקטוק לעולמות ההנצחה כי זה דבר עולמי, אך מאוד לא מקומי".
לדבריו, "דור ה-Z לא מתעסק אך ורק באתגרי ריקודים או בליפסינקים (סנכרון שפתיים) של מיילי סיירוס ואריאנה גרנדה. יש כל כך הרבה עומק, ידע, רצון וסקרנות בצעירים האלה שמספיק רק לפתוח טיקטוק, לעלעל בסרטונים שלהם ולהבין שזה הרבה יותר ממה שנראה לעין או מהתפיסות השטחיות שלנו עליהם. אם משרד החינוך היה יודע שבני דור ה-Z מלמדים זה את זה דרך הטיקטוק הוא היה מנצל את כוחו כדי לגרות את הסקרנות שלהם בהקשר של הנצחת השואה. טיקטוק זו לא התרופה להכול, אבל זו פלטפורמה שאם ננסה פחות להדוף אותה ויותר לנצל אותה - התועלת תעלה על הנזק".
מיד ושם נמסר בתגובה: "יד ושם פעיל לאורך שנים רבות במגוון רשתות חברתיות - אינסטגרם, טוויטר, פייסבוק ועוד במגוון שפות באופן שגרתי ורציף. אנו בוחנים כעת ביחד עם אנשי טיקטוק עצמם מהי הדרך האופטימלית עבור יד ושם להשתמש בכלי. כמו כן, אנו בוחנים שיתופי פעולה פוטנציאליים עם החברה עצמה. המחקר של טוביאס אברכט הרטמן ותום דיבון מוכר לנו היטב, וסייענו בביצועו ככל שהתבקשנו".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך רואה בהנחלת זיכרון השואה אבן יסוד בהיסטוריה היהודית והציונית ונדבך מרכזי ומשמעותי בטיפוח דמות הבוגר של מערכת החינוך. לאור זאת, המשרד שזר את הנושא בתוכניות הלימודים הרשמיות, ושילב אותו באורחות החיים של בית הספר, בפעילויות העשרה ובשורה של אמצעים אחרים. המשרד תומך בכל אמצעי שיש בו כדי להנציח את האירוע המכונן והחשוב של השואה בדרך ממלכתית, מכבדת וראויה ולהותיר חותם משמעותי בקרב התלמידים".