בישראל ישנם 10,000 גנים פרטיים שבהם מתחנכים 75 אחוזים מהפעוטות – 350 אלף ילדים שמטופלים בידי 100 אלף אנשי צוות. דווקא מעל לחלק ניכר מהם - 5,000, מרחפת כעת סכנת סגירה.
במסגרת ההחלטה החשובה של המדינה להסדיר את תחום חינוך הגיל הרך, קבעו בחוק ההסדרים תקנות שלפיהן לבעלי הגנים בהם מתחנכים מעל 36 ילדים - שתי אפשרויות. הראשונה היא להיפטר מהמספר העודף ולרשום למטה מ-36 ילדים לגן, כלומר לפגוע ברווחים ולהגדיל באופן משמעותי את תשלומי ההורים. האפשרות השנייה היא לשמור על מספר הילדים בגן ולהוציא היתר שימוש חורג, הליך שעלותו בין 300 אלף למיליון שקלים. בתקופת הקורונה, 3,000 גני ילדים פרטיים, פעוטונים, ומשפחתונים נסגרו כי לא עמדו בהפסדים הכלכליים.
לדברי שני כלפון, יו"ר התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל, מדובר בגזירה קשה. "גן שרגיל לעבוד עם 65 לא יכול פתאום להתנהל עם 36. זה לא אפשרי, גם אם את מורידה הוצאות, זה עדיין לא אפשרי - זה פשוט לא רווחי". הילה רייכמן, בעלת גן ילדים פרטי בפרדס חנה סיפרה "אני סוגרת את הגן. כבר הודעתי להורים, למטפלות. זהו, סגור. זה המון ילדים, אלה שני גנים גדולים ואין כל כך אופציות אחרות באזור". לדבריה "עוד 5 שנים לא יהיו פה גנים, לא יהיו גנים. זהו, הורים יתחילו לחפש אופציות אחרות, יחזרו לימי הביניים, לשבת בבית ולגדל את הילדים".
אם לא יהיה שינוי בתקנות, מה שיקרה הוא שנישאר עם גנים קטנים ויקרים מאוד, או עם מטפלות שמקבלות 4 עד 5 ילדים בבתים, בלי פיקוח, בלי שמישהו ידע מה קורה בפנים. "על גבול הבלתי אפשרי לנהל גן, לטפל בילדים, לדאוג לשלומם ובמקביל לעבור את המשוכות הבירוקרטיות. אין לי מושג מה אני עושה שנה הבאה", מדגישה טלי כהן בכור, בעלת גן ילדים פרטי בתל אביב.