כבר שנים שקיים פער עצום בין מספר ימי החופשה של ההורים ובין זה של התלמידים שעומד על כ-72 ימי חופשה. רק 14 ימי חופשה הם משותפים להורים ולילדים, וכשזה המצב – לוח החופשות חייב להשתנות.
ביוזמה של יו"ר ועדת החינוך בכנסת שרן השכל (תקווה חדשה), היא מציעה תוכנית לשינויים בלוח השנה שתכלול בין השאר את התחלת שנת הלימודים בחודש אוגוסט – וקיצור של שבוע הלימודים מ-6 ימים ל-5 בלבד, בדומה למדינות רבות בעולם.
על פי הצעתה של השכל, "החופש הגדול" יפוצל. בדומה להיום, הוא יתחיל ב-1 ביולי, אך ב-1 באוגוסט תיפתח שנת הלימודים בבתי הספר ובגנים. התלמידים ילמדו עד סוף חודש אלול, והחל ב-א' בתשרי – ראש השנה, התלמידים ייצאו לחופשה של חודש נוסף, בזמן החגים, ולא משנה אם זה יקרה בספטמבר או באוקטובר.
ההצעה מגיעה על רקע העובדה שישראל מדורגת כשיאנית ימי הלימוד במדינות ה-OECD, עם 6 ימי לימוד בשבוע. לכן השכל מציעה גם לקצר את שבוע הלימודים במשך כל השנה: התלמידים ילמדו רק 5 ימים בשבוע, ללא ימי שישי.
ההצעה לשינוי בלוח החופשות נועדה כדי להקל על המורים שכיום כבולים לו. כיום, מורים בישראל לא יכולים לקחת חופשה כדי לחתן את הבן או כדי ללכת ליום הגיוס של הבת, אלא אם כן ממציאים אישור מחלה. על פי ההצעה, המורים יקבלו חמישה ימים של חופשה גמישה – מתי שהם רק רוצים.
בתמורה לימי החופשה הגמישים המורים ילמדו בחמשת הימים שלפני ליל הסדר – בדומה לימי הלימוד במערכת החינוך החרדית, ובשלושה ימי איסרו חג, בל"ג בעומר ובחג הפורים. בכך, אומנם יבוטלו 37 ימי לימוד בימי שישי, אך יתווספו 33 ימים אחרים. התוכנית הזו מציגה יתרונות למורים, להורים, לתלמידים ולמשק. היא שאפתנית מאוד, אבל גם אם רק חלק ממנה יתממש – מדובר בשינוי מבורך.