חוזרים אל ספסל הלימודים: לאחר 5 סמסטרים בצל מגפת הקורונה, רוב הסטודנטים ישובו הבוקר (ראשון) אל הקמפוסים. עם החזרה – התאחדות הסטודנטים פרסמה הבוקר סקר שנערך בקרב כ-10,000 סטודנטים שבחן את מצבם הכלכלי, את מצב התעסוקה והדיור ואת שביעות הרצון שלהם מהמוסדות האקדמיים.
עדיין נעזרים בהורים – ומוציאים הרבה יותר כסף
בעקבות המעבר ללימודים מקוונים, רבע מהסטודנטים דיווחו בסקר השנתי כי שינו את תוכניות המגורים ונמנעו ממעבר לדירה שכורה או חזרו לבית ההורים. לעומת השנה שעברה שבה 46% מהסטודנטים דיווחו כי הם מקבלים סיוע כלכלי מההורים, השנה מספרם ירד ל-39%. בנוסף, אחד מכל חמישה סטודנטים דיווח כי הוא לוקח הלוואה.
מתוך הנעזרים כלכלית בהורים, הסיוע הממוצע שדווח עומד על כ-1,765 שקלים בחודש, ומדובר בעלייה של 225 שקלים לעומת השנה שעברה. רוב גדול מהסטודנטים, 70%, חוששים לעתידם הכלכלי/תעסוקתי בעקבות משבר הקורונה. יחד עם זאת, יש ירידה בחששות לעומת השנה שעברה.
החשש בקרב החברה הערבית עומד על 87% וגדול הרבה יותר מאשר בחברה היהודית - 67%. החשש והמצוקה הכלכלית מעמיקה כאשר ההוצאות גבוהות מההכנסות, ומנתוני הדוח עולה כי ההוצאה החודשית הממוצעת הכוללת של סטודנטים היא 5,459 שקל. מדובר בעלייה של 531 שקל (11%) לעומת השנה שעברה, וההוצאות החודשיות העיקריות בקרב הסטודנטים הן על דיור, מזון ונסיעות.
70% מההלוואות שסטודנטים לקחו עמדו על יותר מ-15,000 שקלים, וגובה ההלוואה הממוצעת הוא 34,145 שקלים. מדובר בעלייה של 6,941 שקלים (26%) לעומת השנה שעברה. סטודנטים למשפטים לוקחים את ההלוואות הגבוהות ביותר, בסכום ממוצע של 46,109 שקלים, ואילו סטודנטים לאומנויות את הנמוכות ביותר, 17,729 שקלים. גובה ההלוואות הממוצע גבוה יותר בקרב סטודנטים (41,290 שקלים) לעומת סטודנטיות (29,680 שקלים).
בתחום התעסוקתי – רוב הסטודנטים במדגם (71%) דיווחו כי הם עובדים בעבודה כלשהי במהלך לימודיהם. מחצית מהם דיווחו שאינם עובדים בעבודה הקשורה לתחום לימודיהם. מתוך אלו שאינם עובדים, כשני שלישים (66%) ציינו את הלימודים כגורם העיקרי שלא מאפשר להם לעבוד או שאין להם זמן לכך, וכ-71% מאלו שאינם עובדים טענו כי הם לא מוצאים עבודה.
לימודים בכיתה או בבית? השילוב מנצח
מתוך הסקר עולה כי 79% מהסטודנטים לא מרוצים מההיבט החברתי של הלמידה מרחוק ומהיעדר האינטראקציה עם חבריהם לכיתה. כמחצית מהסטודנטים מעדיפים שילוב בין הלמידה המקוונת לזו בקמפוס, וכ-43% סבורים שהבנת החומר נחלשה בעת הלמידה מרחוק.
ולא רק שהבנת החומר נחלשה, 54% מההנדסאים ו-49% מתלמידי המכללות המתוקצבות סבורים שהלמידה מרחוק היא שגרמה לכך. לעומת זאת, היו שהצהירו שהבנת החומר השתפרה בלימודים המקוונים, ובהם 32% מתלמידי המכללות הלא מתוקצבות.
בין השאר נמצאו בסקר הבדלים מובהקים ביחס להעדפות בנוגע ללמידה מרחוק. 52% מתלמידי האוניברסיטאות מעדיפים לשלב בין הלמידה מרחוק ובין הלמידה בקמפוס, לעומת 24% מתלמידי האוניברסיטאות שמעדיפים למידה מרחוק על פני למידה בקמפוס, ו-24% שמעדיפים את הלימודים בקמפוס על הלימודים מרחוק. פערים גדולים נמצאו בקרב ההנדסאים, ש-48% מתוכם מעדיפים ללמוד במשולב, לעומת 15% שמעדיפים את הלמידה מרחוק, ו-37% שמעדיפים את הלמידה מהקמפוס.
הכי מרוצים מהלמידה בקורונה: תלמידי המכללות הלא מתוקצבות
הסקר בחן גם את שביעות הרצון של הסטודנטים מהמוסד הלימודי וכלל שאלות על איכות ההוראה, התפעול הטכני של הלמידה המקוונת בידי המרצה, איכות הלמידה, יכולת הריכוז והקשב ואופי הבחינות. הציון הממוצע להערכת איכות הלמידה המקוונות בזמן משבר הקורונה הגבוה ביותר היה במכללות הלא מתוקצבות (3.75) ואחר כך במכללות לחינוך (3.65).
דירוג האוניברסיטאות:
- האוניברסיטה הפתוחה (3.87)
- אוניברסיטת בר-אילן (3.62)
- אוניברסיטת תל אביב (3.6)
דירוג המכללות המתוקצבות:
- המכללה האקדמית אחווה (3.63)
- המכללה האקדמית ספיר (3.62)
- המכללה האקדמית גליל מערבי (3.62)
דירוג המכללות הלא מתוקצבות:
- המרכז האקדמי פרס (3.87)
- הקריה האקדמית אונו (3.82)
- המכללה למינהל (3.61)
דירוג מוסדות לחינוך:
- המכללה לחינוך ע"ש א.ד. גורדון (3.98)
- מכללת סמינר הקיבוצים (3.93)
- אורות ישראל המכללה האקדמית לחינוך (3.81)
המוסדות עם ציון שביעות הרצון הממוצע הנמוך ביותר הם המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, עם ציון של 2.81, המכללה לחינוך ע"ש קיי (3.17) ואוניברסיטת בן גוריון שבנגב (3.20).
שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית אמר על ממצאי הסקר: "הגיע הזמן לצאת מהזום ולחזור אל הקמפוסים. נתוני הסקר ממחישים לנו שלמידה מקוונת מלאה היא אינה הפתרון - ישנה שחיקה עמוקה באיכות הלמידה ומתגבשת פגיעה קשה בהיבט החברתי בקרב הציבור הסטודנטיאלי. הפתרון האידיאלי הוא חזרה ללמידה פרונטאלית תחת הנחיות משרד הבריאות, תוך שילוב פתרונות מקוונים לאלו שאינם יכולים להגיע אל הקמפוסים. אני מברך את המוסדות הראשונים בדירוג ואת אלו שמשתפרים מדי שנה – המשיכו להיות רלוונטיים וקשובים לצרכים המשתנים של דור העתיד".