משלימים פערים: לא ייתכן שאחרי השנה וחצי האחרונות אפשר יהיה להמשיך את הלימודים כרגיל בשנה הבאה. ברור לכולם שיכולת הלמידה של התלמידים נפגעה, אך לא ברור עד כמה. בכתבה מיוחדת ששידרנו אמש (שני) במהדורה המרכזית העמדנו את הסוגייה הזאת למבחן. ביקשנו מתלמידים מכל רחבי הארץ לעצור לרגע את החופש הגדול, לחזור לכיתות ולערוך עבורינו מבחן. שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון נענתה להזמנה שלנו והגיעה לראות בעינייה את התוצאות.
את תלמידי כיתות ב' מהגליל המערבי בחנו בכישורי השפה העברית, את תלמידי כיתות ה' ממרכז הארץ בחנו במתמטיקה ואת תלמידי כיתות ח' והסביבה בחנו באנגלית. תוצאות המבחנים לא היו מעודדות כלל – והציונים הראו על פערים גדולים בחומר.
"הקורונה שיבשה לנו את נושא הכתיבה", טען גבי, תלמיד שסיים כיתה ח' והשתתף במבחן. "גם למורה לא הייתה את ההזדמנות לבדוק את זה. בשבילם זה היה מי שהבין הבין, ומי שלא הבין, לא נורא, זה מה שהספקנו".
עדן, תלמידה שסיימה כיתה ח', סיפרה על הקושי בלמידה דרך הזום: "לא נעים לך להתפרץ, לעשות אנמיוט באמצע שהמורה מדברת ולהגיד כזה: 'אני לא ממש מבין, את יכולה להסביר שוב?' ואז זה השפיע על המורות, הן אומרות: 'אוקיי, אף אחד לא אומר, אף אחד לא עוצר אותי, אז אני יכולה להמשיך בחומר'".
אתי, שהכינה עבורנו את המבחן, שמבוסס על מבחני המיצ"ב של משרד החינוך - לא התרשמה מהציונים שהתלמידים קיבלו. "תלמידים, במיוחד בשכבת הגיל הזאת של ז', ח' ו-ט', הם התלמידים שהכי הרבה נפגעו מתקופת הקורונה", היא אומרת. "שנה לפני התיכון, הם לא באמת יוכלו לצמצם את הפער הזה בכיתה ט'".
בהמשך הסבירה: "כרגע התקן הוא ארבע שעות אנגלית לשכבה הזאת. זה כלום ושום דבר. אולי לתלמידים אליטיסטיים, שההורים שלהם יכולים לצמצם להם את הפערים בשיעורים פרטיים זה אחלה, אבל מה עם אזורי הפריפריה? זאת החלטה שצריכה לבוא מלמעלה. הרבה מאוד מורים לא באמת שולטים בשפה האנגלית".
גם במבחן במתמטיקה התלמידים התקשו למלא את השאלון וחלקם אף לא הצליחו לסיימו. קובי פישר, המורה שבדק את המבחנים, הסביר: "רואים באופן מובהק שיש בעיה בתחום הגאומטריה ובתחום הבעיות המילוליות. טעות גורפת של תלמידים בזיהוי גבהים במצולעים. יש איזשהו קושי במושגים בסיסיים שבסוף כיתה ה' כבר אמורים לדעת. ציפיתי שזה יהיה ברמה קצת יותר גבוהה ביחס למה שראיתי בסופו של דבר".
בת שבע, המורה שחיברה עבור התלמידים את המבחן בעברית, שיתפה: "גיליתי שיש פערים מאוד מאוד גדולים. כאלה שענו מאוד מאוד יפה, מפורט, לעומת ילדים שמאוד מאוד התקשו. אני לא יודעת אפילו אם הם הבינו את הפורמט של המבחן, את השאלות. הציון שהייתי נותנת הוא היה בין טוב לכמעט טוב".
בסוף השנה שעברה במשרד החינוך החליטו שלא לערוך מבחנים ארציים כדי לאמוד את הפערים שנפערו בעקבות הקורונה, אלא ביקשו מבתי הספר לקיים מיפויים - כל אחד לעצמו. בפעם הראשונה, שרת החינוך חושפת את הנתונים שהגיעו למשרד. "יש לנו 36% מבתי הספר שנמצאים מתחת לרמה הנדרשת", היא אומרת ל-N12.
עוד הוסיפה: "זה אומר שנמצאו שם פערים לפחות בשני תחומי דעת מהרמה המצופה מהתלמידים. אנחנו מדברים על 32% מבתי הספר שנמצאים ברמה הנדרשת. זה אומר שנמצא שם פער לפחות בתחום דעת אחד. ויש לנו כ-30% שנמצאים מעל לרמה הנדרשת, זאת אומרת מקומות שבהם לא היו פערים. אנחנו באמת מדברים על נתונים שהם מטרידים".