ישראל החלה להפעיל מאתמול (שני) נוהל חדש לטיפול בעשרות ארגונים בין-לאומיים לא ממשלתיים למתן היתר פעילות. כל ארגון יידרש לרישום או לאישרור פעילותו על ידי הממשלה. במשרד התפוצות ציינו כי מדובר ב"נוהל תקדימי שיסדיר את תנאי הרישום של ארגונים הפועלים מול אוכלוסייה פלסטינית".
במדינת ישראל רשומים היום כ-170 ארגונים בין-לאומיים לא ממשלתיים (NGO) שפועלים בעיקר מול אוכלוסייה פלסטינית, ביהודה ושומרון וברצועת עזה. ארגונים אלה צריכים לקבל ממדינת ישראל אשרת עבודה בין היתר לתנועות מעבר של העובדים שלהם והם אף זוכים להקלות מס מהמדינה באופן מפתיע.
עד לאחרונה לא היה נוהל מסודר שגיבש משנה סדורה לאיזה ארגון יכול להיכנס, ובין היתר פעלו פה גם ארגונים שהתבטאו נגד מדינת ישראל, הובילו חרמות ופעילות שפגעה בלגיטימציה של ישראל.
צוות ממשלתי בין-משרדי בהובלת משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, גיבש נוהל חדש שנכנס לתוקפו בטווח הזמן המיידי. הנוהל קובע קריטריונים ברורים גם כלפי הארגון וגם כלפי כל אחד מעובדיו. לראשונה מדינת ישראל יכולה לעצור פעילות של NGO שכבר פועל פה, או למנוע פעילות של ארגון חדש.
לפי הנוהל החדש כל ארגון כזה, גם אם כבר יש לו אישור עבודה, צריך להגיש לצוות הייעודי את תוכנית הפעילות שלו, לחשוף את מקורות המימון שלו ואת כל קשרי העבודה שלו מול ארגונים מקומיים וסוכנויות בין-לאומיות. הארגון צריך להעביר את שמות כל עובדיו עובדיו להעביר את כל השמות שלו.
השיקולים לסירוב בקשה למתן רישיון לארגון בין-לאומי
- שלילת קיום ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
- הסתה לגזענות/אלימות
- תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור
- קידום חרם על ישראל
- פרסום הכחשת שואה
- פרסום הכחשת טבח 7 באוקטובר
נוהל זה מגיע בעקבות התבטאויות של חלק מהארגונים שטענו שישראל מבצעת טיהור אתני או פעולות בעלות אופי של רצח עם. גורמי מקצוע אמרו ל-N12 מתריעים שזה יכול להביא לפסילה של בין 10 ל-15 אחוזים מאותם ארגונים, שמרביתם ארגונים מערביים שמקבלים את התמיכות שלהם מאירופה וממדינות צפון אמריקה.
פעולה זו עלולה לגרור תגובות גינוי נגד מדינת ישראל. שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי מסר בעקבות הפרסום הזה כי "הנוהל החדש מסמן שינוי דרמטי בבניות ישראל כלפי גורמים זרים, שתחת מסווה הומניטרי חותרים תחת קיומה של מדינת ישראל ומשחירים את פניה. ישראל תגן על ריבונותה".
המצב המסובך בו נמצאת ישראל - והדמיון לגיאורגיה והונגריה
ישראל נמצאת במצב ייחודי, בוא היא מתבקשת לאשר כניסה לארגונים בין-לאומיים לא ממשלתיים, וארגוני חברה אזרחית לפעילות בשטחים שאינם ברשותה בקרב תושבים פלסטינים, הנוהל החדש והדרמטי שיונהג הזכיר חקירה של נהלים דומים כלפי ארגוני חברה אזרחיים כמו בגיאורגיה והונגריה.
בחודש מאי 2024, הפרלמנט הגיאורגי אישר אחרי הפגנות ענק ומחאה ציבורית את "חוק הסוכנים הזרים", שמחייב כל כלי תקשורת וארגון לא מסחרי שיותר מ-20% מהמימון שלהם מגיע מחו"ל, להירשם כגוף זר בעל אינטרסים זרים.
בהונגריה, היה ניסיון לחוקק הטלת מס מיוחד בשיעור של 25% על עמותות שמסייעות למהגרים, ואיסור פלילי על סיוע למהגרים "שפוגעים בזהות המדינה". החוק נפסל על ידי בית הדין האירופי, בעקבות ניגודים מול החוקה האירופית. הפרלמנט ההונגרי חוקק חוק שהחמיר את הפיקוח על עמותות במימון זר שפעילותן מוגדרת כפוליטית במקום הניסיון הראשון שלא צלח.