ברקע הלחימה בדרום לבנון וההבנה בישראל כי מרבית יעדי הפעולה הקרקעית הושגו, כינס אתמול (שלישי) ראש הממשלה נתניהו ישיבה מצומצמת שעסקה במגעים להפסקת אש בצפון. במהלך הישיבה העבירו הגורמים השונים הערכת מצב ובסופה הייתה תמימות דעים בין כל המשתתפים כי בשלה העת למצות את ההישגים הצבאיים ולהגיע להסדר מדיני בצפון.
נתניהו קיבל את עמדת הגורמים המקצועיים על כך שנכון ללכת להפסקת אש מול חיזבאללה, זאת בתנאי שההסכם יאפשר לעמוד באחד מיעדי המלחמה והוא החזרת תושבי הצפון בבטחה לבתיהם, זאת אחרי יותר משנה שהם גולים בארצם.
בעקבות ההחלטה לפעול להסדרה מול חיזבאללה, יגיעו בימים הקרובים שליחיו של ביידן למזרח התיכון, עמוס הוכשטיין וברט מקגורק לסבב פגישות בישראל. השניים יפגשו בין היתר עם ראש הממשלה נתניהו ועם שר הביטחון גלנט. מטרת סבב הפגישות הוא לגבש עמדה שתהיה מוסכמת גם על ארצות הברית וגם על ישראל. בעצם להגיע למצב שבו אין מחלוקות משמעותיות בין הבית הלבן לירושלים. לאחר שיגיעו שליחיו של ביידן להסכמות עם נתניהו וגלנט, יוכלו האמריקנים להעביר אותה למדינת לבנון ובכך להניע את המשא ומתן. הוכשטיין עצמו היה בימים האחרונים בלבנון וקיבל מהם איתותים כי ישנה נכונות להגיע להסכם.
הדרישות של ישראל
על רקע הדיון שהתקיים אתמול, פרסמנו במהדורה המרכזית את הדרישות הישראליות להסדרה בלבנון, הכוללות בין היתר ערבויות לחופש פעולה של ישראל ומניעת התחמשות עתידית של חיזבאללה.
- הרחקה של חמושי חיזבאללה אל אזור הליטני
- פריסה נרחבת של צבא לבנון בגבול הצפון
- מנגנון אכיפה ופיקוח בין-לאומי
- ערבויות לחופש פעולה של ישראל להסרת איומים
- מניעת התחמשות עתידית של חיזבאללה
- הפסקת אש של 60 יום כדי להגיע להסכם סופי
הדרישות של חיזבאללה
- "יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי הוא זה שמייצג את חיזבאללה בכל משא ומתן בנוגע למלחמה והפסקת האש. הארגון בתיאום רציף עם ברי ויש לו גם ערוצי תקשורת עם ראש הממשלה נג'יב מיקאתי וגורמים אחרים העוסקים בתיק המשא ומתן".
- "תקשורת בין חיזבאללה לכמה גורמים חיצוניים הפועלים בנושא המשא ומתן - מצרים, אלג'יריה, קטאר וצרפת- עדיין מתקיימת. חיזבאללה חוזר בפניהם על עקרונותיו המבוססים בראש ובראשונה על הפסקה מוחלטת של התוקפנות כתנאי הכרחי למה שיהיה בהמשך".
- "חיזבאללה לא יקבל בשום פנים ואופן הכנסת תיקון כלשהו בהחלטה 1701 וגם לא במנגנוני היישום. הוא לא התנגד מלכתחילה להגדלת מספר הכוחות הבין-לאומיים או צבא לבנון, כפי שהוחלט במקור בהחלטה 1701. עם זאת, חיזבאללה מסרב להוסיף כל מדינה חדשה לכוחות הבין-לאומיים ודורש את הרחקת גרמניה לצמיתות מפעילות הכוחות הבין-לאומיים", בטענה "שהפכה לשותפה של האויב במלחמה".
- "חיזבאללה לא מהמר על שינויים דרמטיים בעמדה האמריקנית, ולכן הוא מתמודד באופן רגוע עם כל מה שהאמריקנים מדליפים". הוא סבור שישראל "רוצה להמשיך את המלחמה לתקופה ארוכה יותר", כך שלטענתו עליו להיערך ליותר תקיפות ישראליות, להיערך היטב לפגיעה בכוחותיו ולסכל את יעדי התקיפות.
- "חיזבאללה ממשיך לכלול בהצהרותיו ביטויים של תמיכה בהתנגדות בעזה, בתוספת הביטוי 'הגנה על לבנון'. הוא לא התחייב, בפני אף גורם בלבנון או מחוצה לה, לקבל את הניתוק בין חזית לבנון לחזית עזה. חיזבאללה לא רואה היגיון בנטישת עזה, ועמדה כזו סותרת את כל המבנה האידיאולוגי והחשיבה הפוליטית שלה".
- "התעקשותו של האויב לנהל משא ומתן תחת אש משקפת את העובדה שישראל תולה תקווה בקריסת ההתנגדות או היחלשות חיזבאללה. הארגון פועל מתוך הנחה שהוא עלול להיות חשוף לחיסולים נוספים, אבל מנגנוני העבודה בתוך חיזבאללה, במיוחד בגוף הג'יהאדיסטי, נקטו בדרך שבה הם לא יושפעו משום חיסול של מנהיג".
- חיזבאללה רואה "בשמירה על השלום" בזירה הפנימית בלבנון משימה עליונה ולכן, לא מגיב לגינויים נגדו. אך הבהיר כי לא יהיה אדיש "לכל ניסיון לערער את נוכחותו הפוליטית או את הבסיס החברתי שלו במדינה".
- חיזבאללה הבטיח לבנות מחדש את מה שנהרס, כי "יש לו את כל היכולות הכלכליות והחומריות לבצע זאת מהר ככל האפשר, לאחר סיום המלחמה".
- "חיזבאללה מקווה שכל הלבנונים מבינים שנשק ההתנגדות לא יהיה נתון למשא ומתן עם אף אחד. לאחר המלחמה, ההתנגדות מהווה אופציה מחייבת וחיזבאללה יעשה הכול כדי לשמר אותה".