בניגוד לתחילת השבוע, מצרים הסכימה להעביר את המפות המעודכנות על נוכחות צה"ל בציר פילדלפי לידי חמאס. אמש ב"אולפן שישי" פרסמנו כי ההסכמה הגיעה בעקבות שינוי בעמדה הישראלית, לאחר הפגישה שלהם השבוע עם ראש המוסד, ראש השב"כ, שליחו של ביידן למזרח התיכון והלחץ האמריקני, אולם זה לא מעיד על אופטימיות או על פריצת דרך לעסקה.
בנוסף חשפנו ב"אולפן שישי" מה הוביל לשינוי בעמדה הישראלית, ולמעשה מה בכל זאת שכנע את המצרים - השיחה בין ביידן לבין נתניהו. בשיחה בין השניים, רה"מ הסכים להיענות ללחץ של ביידן, ולמעשה הסכים לשני תנאים.
קודם כל הסכים נתניהו לבקשה של ביידן לפנות ק"מ מציר פילדלפי ליד הים ולהסתפק במינימום עמדות. כלומר, נתניהו הסכים לכך שכן תהיה נוכחות של צה"ל, אבל במינימום עמדות. הדבר השני הוא שנתניהו התחייב לכך שאם תהיה הסכמה של חמאס, הוא לא יפוצץ את העסקה על מסדרון נצרים. למעשה, רה"מ מקבל את הפתרון האמריקני שימנע עליית חמושים ואמל"ח צפונה בנצרים, והוא מוותר על הדרישה לעמדות בידוק או למוצבים שבשליטת צה"ל.
המצרים קיבלו את הפרטים והעבירו אותם לחמאס, אבל בישראל לא באמת יודעים מה חושבים בארגון הטרור. ברגע שבלינקן והממשל האמריקני מקבלים את העמדה של נתניהו על נוכחות צה"ל ברפיח, למצרים אין סיבה להתנגד לזה כי הם לא רוצים לריב עם האמריקנים, וכך גם לצוות המו"מ הישראלי שחשבו שזה מעכב עסקה, הצוות יודע את האמת שרוב הסיכויים שחמאס לא יסכים לזה, ולכן הם ישבו בשיחות והעבירו את זה.
על רקע הדברים, ההערכה היא שסינוואר לא יסכים, גם אם מחר יגיע צוות של חמאס וגם אם ינוהל מו"מ, וזה כי סינוואר ממתין להסלמה אזורית. מכאן המשימה של האמריקנים היא לגרום למתווכות להגיד לסינוואר שזה לא יקרה, ושהם ישימו את כל כובד המשקל ויעזרו לישראל.
מכאן ראש הממשלה יכול לבוא ולומר: "תראו, הצליח לי, התעקשתי על פילדלפי והנה זה קורה", אולם יש בעיה שזה לוקח זמן, וזה במקביל לחילופי ההאשמות בין מערכת הביטחון לרה"מ. אחרי שרה"מ טען כי ראשי המערכת "מגלים חולשה ומחפשים איך לוותר", גורמים ביטחוניים השיבו: "רה"מ יכול להמשיך ולתקוף אותנו אבל אנחנו לא נוותר, אנחנו לא חלשים. זה לא יעזור, אנחנו מחויבים להביא את החטופים. הייתה עסקה על השולחן כבר לפני חודש וחצי, אבל עניין פילדלפי עיכב את המו"מ".