לקטאר תמיד היה מעמד מיוחד ומורכב. מצד אחד היא מחוברת לארה"ב באמצעות בסיס אמריקני גדול בשטחה וקשר לכלכלה האמריקנית, ומהצד השני היא בקשר הדוק וטוב עם איראן וחמאס, ויש לה השפעה עצומה במזרח התיכון ובכלל בעולם באמצעות אל-ג'זירה.
אחרי שהודיע ראש הממשלה מוחמד אל-ת'אני כי מדינתו, אחת משתי המתווכות החשובות ביותר במו"מ עם חמאס שוקלת מחדש את צעדיה בטענה ש"תפקידה של קטאר מנוצל לרעה בידי פוליטיקאים מסוימים למטרותיהם הפרטיות", חשוב לזכור שישראל תפסה את קטאר כמי שיכולה לתווך בין ישראל לחמאס.
התיווך הקטארי עבד בעסקה הראשונה עד שזו התפוצצה, אבל עוד הרבה לפני כן, יוסי כהן בתפקידו כראש המוסד היה נוסע לקטאר כדי לנסות ולהגיע להסדר עם חמאס באמצעות מזוודות של מיליוני דולרים.
לאחר הטבח בשבת השחורה וחטיפת מאות הישראלים, גורמים בישראל דנו בשאלה אם לתת למצרים או לקטאר את הבכורה בתיווך. למצרים, שראש השב"כ דחף שהיא זו שתתווך, אומנם יש השפעה בגלל הקרבה לרפיח ומכיוון שבכירי חמאס יכולים להגיע אליה בחופשיות יותר, אולם מן הצד השני ראש המוסד דחף שקטאר היא שתוביל. ובכל זאת, הפסגה האחרונה בקטאר לא צלחה, ובשל כך ראש השב"כ נסע לקהיר כדי לקדם שם את הדברים, ופסגת קהיר התקיימה בהשתתפות חמאס, אך גם זו לא צלחה.
בעקבות כישלון הפסגה בקהיר חשו בישראל שארה"ב לא מצליחה או לא מתאמצת מספיק להפעיל לחץ על קטאר שיפעילו לחץ על חמאס. בכל שלב היה מאמץ עדין "לשחק" בתיווך בין מצרים לקטאר ולוודא שהבחירה בקטאר כמובילה לא תפגע בכבודם של המצרים.
בנוסף, החלה לגבור הביקורת על זה שראש המוסד הוא זה שמנהל את המו"מ כי הוא עובד ישירות תחת רה"מ. מי שניהל את זה בעבר זה כאמור השב"כ, ולא גורמים מיוחדים מטעם ראש הממשלה. ההבנה אצל גורמי המקצוע היא שהם יעשו עוד מאמץ להתניע עסקה ויאמרו לדרג המדיני שכשלו הסיכויים להגיע אליה בשלבים בלי להפסיק את המלחמה.
לאורך כל החודשים האחרונים גם ראש המוסד אמר למקבלי ההחלטות שישראל מאבדת את מנופי הלחץ ושצריך טבעת חנק צבאית על חמאס - או להביא לריבון אחר בעזה, אולם זה לא באמת קרה בחודשים האחרונים, וזה מצטרף לנתניהו שסירב לגורמים פלסטיניים וערביים בין-לאומיים לגבש תוכנית ליום שאחרי.
על רקע הכישלון בשיחות המו"מ, ישראל ציפתה שארה"ב תפעיל לחץ על המתווכות, כדי שאלה ילחצו על חמאס. בין המנופים של מצרים על חמאס - מעבר רפיח שהוא שער הכניסה של עזה, ובין המנופים של קטאר אלו חשבונות הבנק ומערכת הכספים של חמאס, והמוכנות של קטאר לשים כסף לשקם את עזה בהמשך. מנוף נוסף של קטאר הוא היותה "הבית של חמאס חוץ", בכירי הארגון בחו"ל גרים שם, ובין השאר בישראל טוענים כי קטאר יכולה הייתה להקפיא את חשבונות הנהגת החמאס ולסלק את ראשיה ממדינתם.
בישראל רצו להפעיל את הלחץ גם כדי שקטאר לא תפרוש מתפקידה, אולם נשמעו התבטאויות פוליטיות קשות כמו של אלי כהן באו"ם כשהיה שר החוץ, והודעה שפרסם ראש המל"ל צחי הנגבי לפני העסקה הראשונה, שגורמים במו"מ הגדירו אותן כאמירות שעושות נזק.
הדבר שהכי מטריד את הקטארים כעת זה החקיקה שנתניהו קידם נגד אל-ג'זירה. הקטארים טוענים כי גורמים פוליטיים בישראל "משתמשים בהם", וגורם ישראלי שבקיא במו"מ אמר כי "זה מוכיח שהמדיניות הישראלית לא מכוונת למו"מ" וכי "אין אסטרטגיית-על".
עכשיו, לאחר הודעת קטאר, הגיע השלב שלישראל לא ברור אם מדובר בניסיון קטארי לשדר ש"יש משבר", ניסיון שנועד להתניע את המו"מ, או שיש החלטה גדולה יותר. גורמים מסוימים החלו כבר לדבר על טורקיה כמתווכת אפשרית, אולם זה לא סביר כשארדואן שוב מתבטא בחריפות נגד ישראל.
בישראל מתאמצים כדי לשנות את המדיניות של קטאר, וכדי לבצע מהלכים נוספים שמטרתם לייצר מנופים על סינוואר. על פי ההערכות, פעולה ברפיח לא תקרה בקרוב, וזה במקביל לסיוע ההומניטרי שנכנס במלואו, כך אין לחץ אמיתי.
מהצד של סינוואר, אחרי פסגת קהיר הוא ניסה לבדוק אם תחל הסלמה מול איראן. סינוואר רצה בלחץ על ישראל, וחשב שזה אולי יביא ל"חישוב מחדש". במקביל הגיעה גם תשובת חמאס, וגורמים בישראל אמרו מצד אחד שמדובר ב"טריקת דלת" ומהצד השני שזה "רק עוד חלק במו"מ". מכאן ישראל צריכה לבחור אם לנסות ולאתגר את סינוואר בהצעה שכרוכה בסיום המלחמה ובהשבת כל החטופים, או בחירה בהמשך המלחמה במחיר חיי החטופים.