הסכם במקום מלחמה: על רקע העלייה בהיקף השיגורים של חיזבאללה, המתווך האמריקני בין ישראל ללבנון, עמוס הוכשטיין, ממשיך לעבוד בימים אלו על גיבוש הסכם בין המדינות, שיהיה מבוסס על החלטה 1701 של מועצת הביטחון מ-2006. ל-N12 נודע כי ככל הנראה הוכשטיין קיבל את הסכמתו של ראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקאתי, למתווה, והאחרון אף מתואם עם חיזבאללה בעניין. בנאומו בסוף השבוע אמר נשיא ארה"ב ביידן כי הממשל האמריקני "יצליח להביא הסכם בין ישראל ללבנון". אך כל הסכם שיוצע, צריך לעבור דרך הפסקת אש בדרום.
הוכשטיין, שמילא תפקיד מרכזי במשא ומתן שהוביל להסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון באוקטובר 2022, פועל להשיג הסכם נוסף בין המדינות, שמסתמן שייחתם רק אם תסתיים הלחימה ברצועת עזה. במתווה המתגבש ייקבע שחיזבאללה ירחיק את כוחותיו מהשטחים הפתוחים והוא לא יוכל לפרוס כוחות מדרום לליטני.
עם זאת, גם בהחלטה 1701 של האו״ם שנחתמה בתום מלחמת לבנון השנייה נקבע שלא תתקיים פעילות ״עוינת״ באזור זה, אך הדבר לא נאכף ולאחר כמה שנים חיזבאללה התעצמם משמעותית במרחב - כפי שאנו רואים בימים אלו.
בדומה להסכם הגבול הימי, ההסכם המתגבש של הוכשטיין יכלול גם הסדרה של 13 נקודות מחלוקת בגבול היבשתי בין המדינות. בנוסף, כוח יוניפי״ל של האו״ם שמוצב על הגבול, ותפקידו לוודא שאין פעילות צבאית מדרום לליטני, יורחב ויתוגבר. עוד על פי ההסכם, צבא לבנון יתפרס בגבול במטרה לשמור מפרובוקציות של חיזבאללה.
עמדות הבכירים בדרג המדיני
חברי קבינט המלחמה, השרים בני גנץ וגדי איזנקוט, טענו שלשום (שלישי) כי צריך קודם כל להגיע להסכם מדיני בין המדינות, ורק אם התהליך הדיפלומטי ייכשל - לבחור בדרך של מהלך צבאי. השניים משוכנעים שצריכים להגיע לעסקת חטופים מול חמאס, גם במחיר של הפסקת אש ארוכה בעזה - כדי להפנות את הקשב של ישראל לצפון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד, ואמר כי השגת יעדי המלחמה בעזה הם בעדיפות עליונה, ושרק אחרי השגת יעדי המלחמה בדרום נכון לטפל בצפון. שר הביטחון יואב גלנט טען כי יש להגביר את רף התגובות מול חיזבאללה, אבל ללכת למערכה בצפון רק אם מבינים שאין דרך להביא הסכם חטופים והסכם דיפלומטי. במערכת הביטחון עומדים על כך שנוצרה הזדמנות אסטרטגית ליזום מערכה בצפון, אבל שעדיף לסיים את הלחימה ברפיח לפני כן.
