נדמה שבטיקטוק תוכלו למצוא היום תשובה כמעט לכל שאלה - על טיפוח, על תזונה, על בריאות. כמו כל סרטון בטיקטוק גם אלה קצביים ומהירים, ולפי מספר הצפיות שהם גורפים נראה שיש להם ביקוש גדול.
האורים והתומים של בני הנוער
מדירתו הקטנה בראשון לציון אדם ריין, טיקטוקר ויוטיובר המכונה ברשתות החברתיות אדמולטי, מעלה לטיקטוק סרטונים עם המלצות מעולם הטיפוח, או ליתר דיוק טיפוח מעולם אחר. "הייחודיות שלי כנראה מגיעה מזה שאני מחפש את הדברים הבאמת מוזרים ומקוריים. אם זה מוצר איפור זה לא יהיה סתם סומק, זה יהיה סומק שהוא בצורת קצפת".
"טיקטוק הפך להיות דוקטור טיקטוק" מסבירה ד"ר אפרת שלוי, חוקרת מגדר, תקשורת וחברה מהקרייה האקדמית אונו. "כמו שאנחנו מכירים את דוקטור גוגל ומחפשים שם מה קורה לי ברמה הפיזית או פתרונות, בני הנוער לא נמצאים היום בגוגל בכלל, נמצאים בטיקטוק. זה מבחינתם האורים והתומים של החיים האלה".
גם הטיקטוקרית שיר יעקב מפרסמת סרטונים ל-15 אלף העוקבים שלה, והטיפים שלה עוסקים בדרך כלל בטרנדים מעולמות הבריאות והתזונה. "אני באמת פריקית של דברים טבעיים ובתור ילדה גם הייתי מנסה הכול, גם לפני שהייתי טבעונית הייתי שמה ביצים על השיער. טיקטוק ממש נהיה גורו של כל דבר בעצם שאתה רוצה לחפש".
הפתרון עלול להחמיר את המצב?
"היום הרשתות החברתיות, בייחוד טיקטוק, יוצרים תכנים מאוד קצרים ומאוד קליטים, כך שהאינפורמציה שבחלק גדול מהמקרים אפילו לא מקצועית, הופכת להיות מאוד מתומצתת ומזוקקת למספר שניות בלבד" מדגיש ד"ר עופר גליק, סגן מנהל מחלקת א.א.ג בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד.
ד"ר גליק מספר כי נתקל המלצות מגוונות ולעיתים אף מסוכנות ברחבי הרשת החברתית, שקהל היעד העיקרי שלה הוא בני נוער. "אני ראיתי שימוש בשיני שום שמוחדרות לתוך האף לטיפול בצינון. השום עצמו יכול לגרום לכוויות קשות במגע עם העור. או המלצה לבליעה של לחם בזמן חשד לבליעה של עצם דג, מה שיכול להחמיר את המצב. מאוד חשוב ללכת ולדעת להיבדק על ידי בעל סמכא בתחום לפני שאנחנו מתחילים טיפולים".
במשך שנים נלחמו אנשי המקצוע בדוקטור גוגל והתחננו לציבור שלא להסתמך עליו, עכשיו יש להם אויב חדש - דוקטור טיקטוק, ושם לטענתם צריך לקחת את המידע המופץ עוד יותר בעירבון מוגבל.
"אם אתה לא יכול לנצח אותם - תצטרף אליהם"
"כל אחד שיש לו הרבה עוקבים ויש לו מצלמה טובה ויש לו כריזמה יכול לפרסם דברים" גורסת רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט. "אף אחד לא יודע מי הם, מה הם למדו, אם הם למדו, מה עומד מאחוריהם. אם יש פה איזה אינטרס כלכלי לשווק מוצר כזה או אחר ואז לחפש איזה דרך נחמדה לשווק אותו. אז צריך להיות מאוד מאוד זהירים, בטח כשזה קשור לבריאות שלנו ושל בני הנוער, שכל הזמן מחפשים איך להיראות יותר טוב".
כדי לנסות להתמודד עם התופעה, ולייצר תוכן ומידע אמין שמותאם לנוער, הצטרפה דקל ורד כץ, מהנדסת ביו-רפואה ומדענית באוניברסיטת תל אביב, לרשת החברתית. היא ראתה בטיקטוק את כמות הדיסאינפורמציה והחליטה להעלות בעצמה תכנים משלה. כמו שאומר הפתגם באנגלית - אם אתה לא יכול לנצח אותם, תצטרף אליהם.
"הבנתי שהמטרה שלי היא באמת להעביר כמה שיותר ערך וללמד, ללמד דברים שהם מבוססים מדעית ומחקרית. כי אני לא מאמינה לבני-אדם, אני מאמינה למחקרים" היא מספרת ומוסיפה "תן לי מחקר, תן לי לקרוא אותו, לבקר אותו, לראות שהוא באמת אמין ורק אז אני מוכנה להאמין לזה".
אז בהיעדר בקרה ופיקוח על התכנים בטיקטוק, חשוב לזכור - אפשר להשתעשע מהסרטונים האלה, למען האמת לפעמים אי אפשר להוריד מהם את העיניים, אבל כמו שאומרים הקוסמים - אל תנסו את זה בבית, לפחות לא לפני שהתייעצתם עם איש המקצוע המתאים.