הסערה האחרונה בתנועת הליכוד בין ראש הממשלה נתניהו לגדעון סער מספקת הצצה מעניינת לנעשה מאחורי הקלעים במחנה הלאומי. במובן מסוים, גדעון סער התקשה למצב את עצמו בתקופה האחרונה מבחינה תקשורתית. הוא קצת נעלם, ובמובן הזה נתניהו הפך את סער - בלי שהוא בכלל רצה - ליריב הגדול שלו, והחזיר אותו בגדול למודעות הציבורית.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
למעשה נראה שנתניהו אומר לעצמו כי במידה וינצח בבחירות ואכן יוגש נגדו כתב אישום בסופו של דבר, חברי המפלגה יסתכלו ימינה ושמאלה בחיפוש אחר יורש, ויאמרו לעצמם כי יש מישהו שיכול ליטול את ההנהגה.
כשראש הממשלה מסתכל סביב, הוא יודע עם מה ועם מי הוא מתמודד: עם ארדן, כץ ורגב. הוא יודע שאף אחד מהם לא מתכוון לעשות לו איזשהו תרגיל. לעומת זאת, גדעון סער הוא בבחינת הלא נודע. לא ברור לאן הוא מכוון או מה הוא הולך לעשות. נתניהו לא רוצה את גדעון סער באזור ואם זה היה תלוי בו הוא היה דואג ל"חיסול טוטאלי" של סער כך שגם לא ייבחר לרשימה. 
נראה שהניסיון הזה של נתניהו לא יצליח לו כפי שחזה, מאחר שבקרב קבוצה לא קטנה בליכוד הוא נתפס במקרה הזה כרודף ולא כנרדף - וזו כבר סיטואציה פחות מוצלחת מבחינתו. גם בתוך שורות חברי הכנסת מהמפלגה אין תמימות דעים. היה קשה מאוד למצוא אנשים שידברו על הסיפור הזה מתוך פעילי הליכוד, אבל היו לא מעט חברי כנסת שביטאו מורת רוח מהתנהלותו של ראש הממשלה. שמענו את יואב קיש ואורן חזן מביעים סימני שאלה סביב התנהלותו, ואחרים ככל הנראה מפחדים להיות הבאים בתור ולכן - בוחרים לשתוק.