"לראשונה בצה"ל תוקם פלגת סיקור מבצעי, המורכבת מעשרות לוחמים-צלמים. במחזור הגיוס הקרוב יתגייסו הצלמים למסלול קרבי מלא של שמונה חודשים בחטיבת גולני. בתום הכשרתם כלוחמים מן המניין, הם יצטרפו לפלגה שקורמת עור וגידים בימים אלה בדובר צה"ל. בכך הם ייתנו מענה מהיר לאתגר ההסברתי בצילום מבצעי מהשטח". זאת ההודעה שהוציאו בדובר צה"ל בחודש יולי 2012, הקמת יחידת תיעוד מבצעי שתביא את השינוי בהסברה לצבא שכשל פעם אחר פעם במאמץ להביא את התמונה כפי שהוא רואה אותה מהשטח.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מאז עברו 3 שנים ושום דבר לא השתנה. רוצים דוגמא? תראו את עהד תמימי, שכבר כמה שנים משטה בחיילי צה"ל וזורקת אצבע משולשת פעם אחר פעם לעבר קציני דובר צה"ל. עהד ככבה השבוע בתקשורת בארץ ובעולם כמי שנלחמה בלוחם מיחידת אגוז שניסה לעצור את אחייה לאחר שיידה אבנים לעבר חיילי צה"ל בהפגנה בעפר נבי סאלח.
נשים רגע את הוויכוח על עצם ההגינות של אביה, באסם, הצלם שתיעד את האירוע (בנו מוחמד היה הנער שעצר החייל) . באסם פעיל בלא מעט הפגנות ולא היסס בעבר לשלוח את בתו ובנו להתעמת עם חיילים ולצלם את האירוע, לא פעם תוך ביצוע מניפולציות וניסיון לבצע פרובוקציות מכוונות שלא פעם הוגדרו כ"פאליווד" - תעמולה פלסטינית לתקשורת.
הבעיה היא איפה הצלמים של דובר צה"ל? פעם אחר פעם מגיעים סרטונים כאלה לתקשורת ומתפרסמים ברעש גדול . איפה מי שהוכשר בדיוק לרגע הזה חמוש במצלמה צבאית ואמור להביא את הצד השני, את השתלשלות האירוע מזווית הראייה של הצבא, של החייל בשטח.? מדוע הם אינם נמצאים במקומות החיכוך? מי מחליט היכן למקם אותם? הרי רק לפני שלושה חודשים אירעה תקרית קשה לכוח מחטיבת כפיר ליד חברון, כשהמצלמות הפלסטיניות תיעדו אותם מכים פלסטיני כבן 40 , מכים, אוזקים ובועטים בו עד זוב דם.
האם באמת "אי אפשר להיות בכל מקום"?
גם אנחנו קיבלנו את הקלטת הערוכה בידי הפלסטינים, רק כעבור יומיים הגיעו לידינו החומרים הלא ערוכים, שם רואים בבירור כיצד הפלסטיני מתגרה, מקלל ומשפיל את החיילים שזמן ארוך מגלים איפוק עד שאחד מהם לבסוף מאבד את הסבלנות. אם היה שם צלם של צה"ל, התמונה הזו הייתה מגיעה לעולם כבר באותו יום, באותו רגע בו ניסו הפלסטינים לייצר תמונת מציאות מעוות שמשרתת את הנרטיב שלהם. הרי תיעוד מלא ומדויק היה משנה את אופן הסיקור בוודאי בתקשורת הישראלית אבל גם בזרה.
איך אני יודע? כשהועבר לתקשורת בבריטניה התיעוד המלא של התקרית האחרונה מסוף השבוע בנבי סאלח והובהרה להם העובדה שמדובר בצלם מחפש ומייצר פרובוקציות והובאו בפניהם דוגמאות מן העבר של הנערה עהד תמימי מתגרה ומקללת חיילים, הכותרות שם לא רק השתנו אלא בחלק מאתרי האינטרנט אף הורדה הידיעה המקורית, זו שהשתלחה בצה"ל.
אז איפה מערך ההסברה היוקרתי והייחודי שהקימו בדובר צה"ל? איך ייתכן שהם אף לא נמצאים היכן שקורות התקריות. ואני מכיר את התשובה הרגילה של דו"צ: "אי אפשר להיות בכל מקום" . נכון, ועדיין הפגנות בנבי סאלח יש בכל יום שישי באותן שעות, משחק חתול ועכבר שמוכר לכל הצדדים, אי אפשר לדאוג שיהיה שם צלם, בכל יום שישי יש ניסיונות של הפלסטינים לגרור את חיילי צה"ל ל"מארבי פרובוקציה"?
מדברים על הסברה, הנה זה מונח לפתחו של הצבא והוא לא מצליח להתמודד עם דבר פשוט כל כך. חטיבת דובר צה"ל היא גוף ההסברה הגדול במזרח התיכון (מאות רבות של חיילים), חטיבה שלמה שלא יכולה לנערה אחת בת 14.