כמה הערות על בחירת המפכ"ל בלי המילים המשעשעות "ויינשטיין" ו-"טירקל":
1. אני מזכיר לכולנו, העיתונאים בעיקר, את ההכאה על חטא אחרי שהתפוצצה פרשת קצב (להלן: "איך לא אמרנו כל מה שידענו וכו'") אחר כך, ידידי העיתונאים, איך רבים מאיתנו התבוננו בהשתאות על לוח ההצבעה בכנסת בהליך בחירת הנשיא בשנה שעברה. לא פחות משלושה מועמדים שדבק יותר מרבב ביושרם הגיעו לקו הגמר בקוניוקטורה פוליטית שרק הליך בחירת מבקר המדינה מדיף ניחוח עז יותר של צחנה. גם כאן אמרו רבים, בדיעבד כמובן, שדי היה בעשירית מהממצאים שהיו ברשותם ולא פורסמו כדי לפסול כל אחד ואחת מהשלושה לתפקיד האזרח מספר אחת.
2. גם במקרה הזה היה מי שטען שהתקשורת כאיש אחד התגייסה לבחירתו של ריבלין, ושכוחות גדולים ואינטרסנטיים פעלו לסיכול מועמדותם של השלושה (להלן: "עשו לי סיכול ממוקד", ב.ב. אליעזר, שם, שם) גם אם זה נכון – ותאמינו לי שזה לא נכון - התקשורת היא אוסף אקלקטי של פרטים שירוקים אחד לשני, ואין שום סיכוי שיותר מרבע תריסר יחברו למען מטרה משותפת – אין בכך פסול. בין יתר תפקידיה של התקשורת לפעול באופן עצמאי כגוף מבקר. כל עוד אין מניעים זרים (ויש כאלה למרבה הצער בזירה) או טובות הנאה אישיות, מה פסול בקיומה של קואליציה (לא קדושה) שתתריע על אדם שאינו ראוי לתפקיד ציבורי כשיש בידיה אוסף של נימוקים ועובדות?
3. גל הירש עמד למבחן ציבורי מתבקש ולגיטימי שהוא תולדה של בגרות, בשלות והפקת לקחים ממקרי עבר, ולא – כפי שהוא טוען – הליך שכל כולו היעדר משילות ואובדן ערכים. אם מועמדות של פקיד זוטר לתפקיד מנהל אגף שולי במשרד ממשלתי עשויה לעבור אין ספור בקרות בנציבות שירות המדינה (שלא מבטיחה אגב שהמועמד הטוב ביותר יבחר, אבל זה סיפור אחר) למה שהליך אישור של סוחר נשק ואוגדונר כושל לתפקיד מפכ"ל המשטרה יהיה טיול קליל בגן הוורדים?
4. שש שנים היו לנתניהו למסד הליך בחירה סדור לתפקידים בכירים, דוגמת שימוע ציבורי שקיים בסנאט, עם לוחות זמנים, אמות מידה והקפדה על שקיפות. בהינתן שהוא לא עשה כלום, עושה התקשורת סוף סוף את מה שהיא אמורה לעשות. ממש כמו שבג"ץ נאלץ מדי פעם להיכנס לנעליה של הממשלה במקרים שהיא בוחרת לא לעשות כלום. התוצאה הצפויה בכל המקרים: נתניהו והשרים מטילים את האחריות על כל העולם במקום על עצמם.
5. אני בטוח שאנחנו עוד נשמע על גל הירש, זה יקרה ממש בסמוך לבחירות הקרובות כמועמד בולט ברשימה לאומית. מאחל לו בהצלחה, ותזכרו איפה שמעתם את זה לראשונה.