אחרי 16 שנים שהוא מוביל את טורקיה בדרכו, קיוו מתנגדיו של ארדואן שהפעם יצליחו להביא שינוי. בניגוד למערכות הבחירות הקודמות, הייתה תחושה שהנה זה קורה. התחושה הזו התפוגגה. הבחירות האחרונות מעלות כמה נקודות למחשבה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
ארדואן הפך בבחירות האלה ל"סולטן ברישיון". ארדואן מצדו נהג כשועל פוליטי מיומן כשהחליט להקדים את הבחירות בשנה וחצי. השיקול העיקרי שלו לתפוס את האופוזיציה לא מוכנה התגלה בדיעבד כשיקול מכריע.
אם עד עכשיו הוא כופף את חוקי המדינה והתנהל איך שרצה, עכשיו יש בידיו את מלוא הסמכויות לנסח את חוקי המדינה כדי שיתאימו לרצונותיו. בבחירות האלה הוא מיישם את השינוי החוקתי שאישר ברוב דחוק במשאל העם בשנה שעברה. עכשיו הוא נשיא ביצועי כמו נשיא ארצות הברית, אך ללא מערכת האיזונים והבלמים של הקונגרס.
הציבור הטורקי חצוי ביחסו לארדואן. הניצחון שלו זכה הוא דחוק, ועדיין גדול באופן משמעותי ממספר הבוחרים שהעניקו לדונלד טראמפ את הנשיאות בארצות הברית. האופוזיציה הראשית - מפלגת הרפובליקה (CHP) - הצליחה לשנות את השיח בכך שהציבה בראשה מועמד לנשיאות (מוהרם אינג'ה) שאינו ראש המפלגה (קמאל קיליצ'דאראולו). אינג'ה, שעד לפני חודשים אחדים היה חבר פרלמנט אנונימי יחסית, התגלה כאישיות כריזמטית והצליח להפיח תקווה שארדואן הוא לא גזירת גורל.
המפלגה הכורדית הצליחה לעבור את אחוז החסימה הגבוה במיוחד (10%) שנועד בראש ובראשונה למנוע ממנה ייצוג בפרלמנט. זה קורה למרות שראש המפלגה סלאחאטין דמירטאש מרצה עונש מאסר ארוך לאחר שהורשע בהעלבת הנשיא - ארדואן. דמירטש ניהל מסע בחירות מהכלא, התמודד גם לנשיאות - וזכה בכמעט 50 מיליון קולות.
העובדה שהכורדים הצליחו להיכנס לפרלמנט ולנגוס שם מכוחו של ארדואן מעידה לכאורה על בחירות הוגנות. מאידך, החוקה החדשה מאפשרת לארדואן לפזר את הפרלמנט בכל זמן שיחפוץ ולהכריז על בחירות חדשות לבית המחוקקים בלבד. סולטן ברישיון כבר אמרנו?
טורקיה חברה בכירה בנאט"ו, ועד לרגע זה אף אחד מראשי המדינות המובילות את הברית לא בירך את הנשיא ארדואן על ניצחונו. זה דבר שמעיד על סימני השאלה המרחפים מעל מעמדה של טורקיה כבעלת ברית של המערב. מדינות האיחוד האירופי זקוקות מאוד לארדואן, ואפילו נתונות לחסדיו. הוא מארח בטורקיה עכשיו כ-4 מיליון פליטים סורים שמאוד רוצים להמשיך לאירופה. ברצותו ימנע זאת מהם, ברצותו יאפשר. זו הסיבה שראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, מיהר גם הוא לברך את ארדואן.
הנהגת חמאס מיהרה לברך את ארדואן על זכייתו. הקשרים ביניהם מבוססים על בסיס דתי ואידאולוגי משותף. עם זאת ארדואן מכיר במדינת ישראל בגבולות 67' ובמערב ירושלים כבירתה. ומה עם השגרירים? כל עוד לא תהיה הידרדרות בעזה, קמאל אוקם יחזור כנראה לייצג ארדואן בתל-אביב ואיתן נאה יחזור לייצג אותנו באנקרה. עד הפעם הבאה. טורקיש אייליינס תמשיך להטיס מיליוני ישראלים בשנה, דרך איסטנבול, לעשרות יעדים ברחבי העולם.