הנה סיפור קטן ומטריד: אתמול ישבה חבורת כתבים עם קצין בכיר בצה"ל לסקירה רחבה על המתרחש בגבולות. אחת השאלות שהופנתה אליו הייתה: "האם ישראל ממשיכה במדיניות העמימות בכל מה שקשור לפעילות אווירית או אחרת בסוריה?".
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
נזכיר כאן שזה היה אחרי לילה שבו הגיעו דיווחים מסוריה על תקיפה של כמה מטרות במרחב רמת הגולן הסורית, שהתרחשה לפנות בוקר. מיותר לציין שעלינו אסרה הצנזורה לכתוב שישראל היא זו שתקפה, וכך זה נשאר עוד פעם עלום. הרי כבר אמרנו, "מדיניות העמימות" - אמר אותו קצין - "נשארה כשהייתה".
המשכנו בשיחה פתוחה ומעניינת. משאירים את התקיפה הזאת עלומה כמצוות הצנזורה. חלפו כמה שעות, ראש הממשלה יצא לביקור מאוד חשוב בוורשה, עכשיו הוא כבר שם, אבל על כבש המטוס הוא אמר באופן גלוי וברור - "ישראל היא זו שתקפה אמש, ונמשיך לעשות זאת כל אימת שמתהווה איום על ישראל ואזרחיה". אז מה נשאר ממדיניות העמימות? האם כשבצבא מדברים על המשך מדיניות העמימות יודעים שרה"מ ושר הביטחון חושב אחרת?
כאן המקום להגיד - יש היגיון רב באותה עמימות מדוברת, שבה ישראל פועלת אבל לא נוטלת אחריות, אבל בה במידה צריך לומר, יש גם היגיון להפסיק עם המשחק העמום הזה ולהגיד בגלוי. לאמירה ברורה וגלויה יכולות להיות כמה השפעות, למשל: אמירות כאלה יכולות לחזק את המאמצים המדיניים שישראל, ובעיקר ראש הממשלה, מניעה כדי לעצור את ההתבססות האירנית. מנגד, וזו התפיסה שמכתיבה עמימות לאורך שנים, אמירות מפורשות ונטילת אחריות יכולות להביא את הסורים או האירנים לתגובה צבאית.
אז יש כאן היגיון גם בעמימות וגם בחשיפה, העניין הוא שהגיע הזמן לגבש עמדה ומדיניות ולא לזגזג בין לבין. הזגזוג הזה לא מביא לביקורת של מדינות שונות בעולם על המעשה האיראני, ומקרב את האיראנים וחיזבאללה לנקודת התגובה.
הגיע הזמן לגבש מדיניות, והיא יכולה להיות גם בזכות העמימות כמו גם בזכות החשיפה מלאה. לכל דבר כאמור יש יתרונות וחסרונות, אך הזיגזוג הזה הוא לא כאן ולא שם, הוא סתם עושה סוג של מבוכה קטנה, מיותרת לגמרי.
ואחרי שאמרנו כל זאת צריך לזכור - אירן בסופו של דבר היא מחוללת הטרור והיא מפרת השקט גם אם הוא זמני או חלקי. נסיעתו של נתניהו לוורשה, מאפשרת לנתניהו לרתום את האמריקנים (מזכיר המדינה נמצא שם גם) להפעלת לחץ על אירן לעצור את ההתבססות הצבאית בסוריה.
הפעולה של ישראל, עכשיו כבר מותר לומר זאת באופן גלוי, היא איתות מובהק גם למשטר הסורי, לאמריקנים וגם לרוסים שאין בדעתה של ישראל לעצור את ניסיונתיה לבלום את הפעילות האירנית. בניגוד לכמה הערות שנשמעו באחרונה זה בסך הכל די מצליח ומצמצם את מרחב הפעולה האירני. הראיה: האירנים מוציאים את אנשיהם ממרחב שדה התעופה הבינלאומי של דמשק, לשם הועברו משלוחי נשק אירניים בדרכם ללבנון, ומעתיקים את הנוכחות לשדה התעופה T4 הרחוק משם.
זה כמובן איתות גם לחיזבאללה שמהלכיו להתבססות בדרום סוריה על מנת לייצר חזית נוספת מול ישראל ייפגעו כל אימת שהמודיעין יעלה ויצביע על מטרות מוגדרות. זהו גם איתות לאסד שישראל לא תאפשר גם למגרש הסורי להפוך להיות מרחב שמתוכו נבנה עוד איום עליה.
אם נחזור לשאלת העמימות, מבחן התוצאה הוא המבחן המכריע. ייתכן להמשיך בעמימות כך לפחות גורסים גורמים בכירים בצה"ל, אבל אולי דווקא הפומביות תסייע להציג את היעדים בדרך מדינית. נשארה עוד אפשרות אחת של גם וגם: גם עמימות וגם חשיפה, אך כמו שכבר אמרנו - המבחן העליון יהיה מבחן התוצאה.