מה שנראה לפני כמה שבועות כמו מבצע מבריק וחשאי שביצעו מחסלים מקצוענים בלב נסיכות ערבית, הולך ומתברר כפחות חשאי, פחות מבריק ובעיקר - חובבני להחריד.
לכאורה, המבצע הצליח. בכיר החמאס מחמוד אל-מבחוח חוסל במיטתו, בשקט. צוות החיסול עזב את דובאי תוך שעות, ועברו ימים עד שכוחות הביטחון המקומיים ובכירי החמאס הבינו בכלל שלא מדובר במוות טבעי מהתקף לב. מאיר דגן קיבל מחמאות מרומזות בפתח ישיבת הממשלה, ובישראל חגגו את ההצלחה - על פי מקורות זרים כמובן.
אלא שארגון הביון שביצע את החיסול לא לקח בחשבון כמה דברים, כשהראשון והחשוב שבהם הוא העידן שבו אנו חיים. שנות ה-70 של המאה הקודמת, אז עוד היה קל לחסל מחבלים בלב בירות אירופה ולהיעלם, נגמרו מזמן. הטכנולוגיה השתלטה על חיינו. מצלמות אבטחה פזורות בכל שדה תעופה, בכל בית מלון, בכל קניון, בכל מקום. פרטיהם של העוברים בנמלי התעופה נשמרים על מחשב. לא מסובך לעשות אחד ועוד אחד.
העניין השני עליו לא חשבו כנראה באותו ארגון חשאי מסתורי הוא היעילות והמקצועיות של משטרת דובאי. כוחות הביטחון של הנסיכות לקחו ברצינות את המשימה, ותוך שבועות הצליחו להרכיב פאזל כמעט מושלם הכולל את שמותיהם (הבדויים כמובן) ותמונותיהם של 11 חברי צוות המחסלים, חלוקת התפקידים ביניהם, שעות המעקב והביצוע. הדבר היחיד שלא הצליחו לעשות בדובאי הוא להצביע על הארגון שמאחורי המחסלים. בעצם, עדיין לא הצליחו.
כי חשיפת פרטי הדרכונים המזוייפים שהועברו במסוף הגבול, וחשיפת פניהם של הסוכנים בכלי התקשורת בעולם, למעשה "שורפת" את אותם סוכנים ואת אותן זהויות שאולות. הם לא יוכלו יותר לבצע פעילות מודיעינית או מבצעית בחו"ל. למעשה, ספק אם הם יוכלו לצאת בכלל ממדינתם בשנים הקרובות.
העובדה שלפחות 7 מתוך 11 המבצעים השתמשו בזהות שאולה של אדם המתגורר כאן בארץ הופכת את ישראל רשמית ל"חשודה" המרכזית. יתרה מזאת, מדינות אירופה להן היו שייכים הדרכונים, ומדינות רבות נוספות, בודקות בשעה זו את שמותיהם ותמונותיהם של הסוכנים במאגרים שלהן. ייתכן מאד שתוך זמן לא רב יתגלו טביעות האצבע הברורות של הארגון, והמדינה, העומדים מאחורי החיסול.
בשלב הזה כבר יהיה ברור לגמרי אם מדובר בפעולה של מקצוענים - או בפארסה של מי שהיהירות עלתה לו לראש, ועוד תעלה לו ביוקר. מישהו אמר חאלד משעל?
הכותב הוא ראש דסק האינטרנט בחדשות 2