לפני פחות מ-48 שעות, העלנו אני וכמה חברים מכתב לפייסבוק. כתבנו את המכתב בספונטניות, בבית הספר, בין שיעור ספרות והיסטוריה. קראנו למכתב "מכתב השמיניסטים 2012". קראנו בו לראש הממשלה, לרמטכ"ל, לשרים ולחברי הכנסת להתעשת ולהתחיל לעשות את העבודה שלהם. להפסיק להתעסק בעסקנות פוליטית ולהתחיל לתקן.
כתבנו מתוך ייאוש. זה נורא שבני 18 צריכים להיות מיואשים, לא? כתבנו שאנחנו כואבים. כואבים את המדינה שאנחנו אוהבים. כתבנו שאנחנו חרדים. חרדים לעתידה של מדינת ישראל. אבל יותר מהכל - כתבנו שנמאס לנו שמשום מה, אנחנו שווים בעיני המדינה פחות. שהכנסת משדרת לנו שהדם שלנו פחות אדום מדם של יהודים חרדים. שמשום מה הזמן שלנו והחיים שלנו הם זולים.
בתוך יממה חתמו על המכתב יותר מאלף איש. כרגע חתומים עליו 1,400 איש, ומתווספים שמות חדשים כל הזמן. אלפי שמיניסטים, מכל הארץ, מקצוות המפה הפוליטית, דורשים ביחד: ביולי הקרוב, צריך לבטל את חוק טל, שמאפשר בפועל אפליה בין דם לדם. אלפי תיכוניסטים דורשים חוק שירות חובה שווה לכולם. אלפי תיכוניסטים שאומרים ביחד - ראבאק, כבד לנו.
לא מרגישים פראיירים
שאלו אותי אתמול אם הפצנו את מכתב השמיניסטים כי "אנחנו מרגישים פרייארים". התשובה הייתה - בהחלט לא. אני, אנחנו, נתגייס לצבא מתוך אהבת ישראל אמיתית, מתוך תחושת שליחות, ומתוך רצון. הבעיה היא לא שאנחנו מרגישים פראיירים. הבעיה היא שאנחנו מרגישים מופלים, מנוצלים. יותר מהכל, אנחנו מרגישים נבגדים. נבגדים על ידי מי שאמורים היו לייצג אותנו, שנבחרו על ידינו ועל ידי המשפחות שלנו, ובכל זאת בחרו לתקוע לנו סכינים לא רק בידיים, אלא גם בגב.
אומרים שממשלת ישראל טובה בלדבר דוגרי. מספיק טובה בשביל לדבר על זה באו"ם. אז אדוני ראש הממשלה, רבותי שרי הממשלה, בואו נדבר דוגרי. הגיע הזמן לבחור בין הציונות של מדינת ישראל ובין ההון הפוליטי שלכם. אז אל תבלבלו לנו את השכל. דברו דוגרי - מה אתם בוחרים?
משהו רקוב במדינת ישראל. משהו שורשי ועמוק הורג את המדינה הזו, מוודא שהמדינה שאני וחבריי נחיה בה בעתיד, לא תהיה המדינה שהורינו חיו בה. אנחנו אלפי שמיניסטים שמבטיחים: תקנו את המעוות, או שנצטרך לתקן אותו בעצמנו. ברור לנו שחוק טל הוא רק חלק ממאבק כולל לשיוויון. ברור לנו שהמאבק הזה הוא ריצה למרחקים ארוכים. ברור לנו שהמכתב שלנו הוא רק צעד אחד. ברור לנו שמדובר במרתון, ולא בספרינט.
חברי הכנסת, שרי הממשלה - הצטרפו אלינו, או רדו מהמסלול.
הכותב הוא יוזם מכתב השמיניסטים וחבר הפורום לשוויון בנטל