הזעם ותחושת הנקמה הם יועצים מסוכנים מאוד כאשר באים לבחון מהלכי תגובה. תגובה שקולה היטב שגם מגדירה יעדים ברי השגה, היא לא בהכרח תגובה מתונה. עוד התנחלות לא תביא לפגיעה בחמאס. עוד הפצצה בעזה לא תביא את הארגון לוותר על הרצון לירות לעבר שטח ישראל.
הצטרפו לדף הפייסבוק של רוני דניאל
בהתלבטות באשר לתגובה, כדאי לעשות הבחנה ממשית בין עזה ובין הגדה. לא יהיה נכון לצפות לפעולות שיגרמו לחמאס באשר הוא לוותר על המשך המאבק המזוין. מול החמאס בעזה צריך ללכת למהלך שישלול מהם את היכולות, ולא את הרצון שמן הסתם יישאר גם לעוד שנים רבות.
ברצועת עזה נצברו בידי החמאס וארגונים אחרים יכולות טיליות משמעותיות שמאיימות גם על גוש דן, על ירושלים, ועל מקומות רבים נוספים. את היכולת הזו צריך לשלול במהלך כוחני. לא כיבוש הרצועה חס וחלילה - אלא בהגעה ובפגיעה אנושה בכל מערכי הייצור, מחסני הנשק, והפעילים הבכירים שעוסקים בפיתוח אמצעי לחימה.
יש להגדיר את ראשי חמאס כמטרות, ולפעול באופן שונה בעזה ובגדה
אם המטרה הזו מחייבת כניסה קרקעית לרצועה אז יש לעשות זאת, ודי עם האמירות שנשלפות כמעט באופן אוטומטי כמו "מהלך קרקעי יביא לנפגעים בקרב חיילי צה"ל" או "יודעים איך מתחילים ולא יודעים איך מסיימים" - אלה הן אמירות שכאילו מתעלמות מן הצורך לרדד או לשלול יכולות פגיעה באזרחים. לשם כך יש צבא, ואם מהלכים כאלה יתנהלו בתבונה ובעוצמה רבה, אז בהחלט אפשר לדעת איך מתחילים ואפשר להגדיר מראש איך מסיימים.
באשר ליהודה ושומרון, האמירה המאוד פופולרית לפיה יש "לפגוע בתשתיות החמאס" לא טורחת להגדיר במדויק מה הן בכלל תשתיות חמאס. אפשר להגיד שכל מסגד הוא תשתית חמאס, כל כיתת לימוד היא תשתית חמאס, וכל אגודת צדקה זה תשתית חמאס. לכן אני מתקשה לראות בארסנל היכולות או התוכניות טיפול חד וחריף במה שמכונה תשתיות הארגון. החמאס טמון עמוק במוחות ולבבות קיצוניים אסלאמיים. חמאס זאת תפיסת עולם. חמאס זאת דרך פוליטית ששוללת לחלוטין את קיומה של מדינה ישראל, לא בגבול כזה ולא בגבול אחר. לכן מודל פעולה בעזה לא יכול להיות לחלוטין דומה לפעולה ביהודה ושומרון. כאן צריך להגדיר את ראשי החמאס כמטרות ולאמץ מודל פעולה רציף ממושך, אבל מאוד אינטנסיבי.
מי שחפץ בהסדר - יידאג לפגוע בחמאס
במקביל לפעולה כזאת, שמתבצעת כל ימות השנה אבל ייתכן שראוי להעצים אותה, יש לחזור להרס בתים של מבצעי פיגועים. יש להחזיר כאלה שעונשם הוקל לכלא, ויש להפוך את בתי הכלא למקום שאין בו לימודים והשכלה וכספים.
בסופו של דבר בשורה תחתונה, במקביל לפעולה נחושה נגד החמאס באשר הוא - צריך להניח גם אופק מדיני. לחזק את הקשר וההידברות עם אבו מאזן, לא להרפות מדיאלוג עם הרשות הפלסטינית, גם אם המצב שקט. תכליתן המרכזית של פעולת החטיפה, כמו גם פעולות אחרות של חמאס, היא לעצור כל תהליך של הידברות שיכול להוביל להסכם, גם אם הסיכוי להשגת הסכם נמוך ממילא. מי שחפץ בהסדר עם הפלסטינים יצטרך קודם לכן לפגוע באופן דרמטי בחמאס.
הניסיון מלמד כי בכל פעם שהיו באוויר ידיעות על התקרבות בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית, לקראת השגת הסכם חלקי או מלא - דאג חמאס להרים גל פיגועים כדי לעצור הידברות שכזו. אז כל מי שחפץ באיזשהו הסדר, ידאג קודם לפגוע בחמאס. לא רק בגלל מעשיו הנפשעים, אלא בעיקר כדי לתת סיכוי, גם אם קלוש, להידברות ולהסכמה עם הרשות הפלסטינית.