ראש הממשלה נתניהו הולך בנתיב מפותל בכל פעם שהוא נזקק למינוי. ממש כאילו הוא כתב את הספר "כוכבים בחוץ", יש לו נטיה להעדיף תמיד אנשים חיצוניים לארגונים להם הוא ממנה מנהל, ורצוי כאלה עם ניחוח בינלאומי.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
כשמסתכלים על כל המינויים של נתניהו רואים שהוא תמיד הולך החוצה. החיתוך הראשון שנתניהו מעדיף הוא מועמד חיצוני לארגון או לא המועמד המומלץ - כך הוא עשה במינוי עמי איילון לראש השב"כ, כך במינוי ראש השב"כ הנוכחי - שלא היה המועמד שראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין המליץ עליו. גם במינוי ראש המוסד - הוא קודם כל בדק את האפשרויות החיצוניות - האלופים במילואים שלמה ינאי והאלוף במילואים אליעזר שקדי.
החיתוך השני הוא הבינלאומי. לנתניהו יש כבוד גדול לאנשים שלמדו בחוץ לארץ, כמו קרנית פלוג שלמדה בארצות הברית, והשגרירים בארצות הברית מייקל אורן ורון דרמר. גם נתניהו עצמו למד בארצות הברית, ונראה שמבחינתו מכון התקנים הישראלי לא תופס.
לזכותו אני חייב לומר שבסוף הוא מחליט נכון: ראש המוסד תמיר פרדו, היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, והנגידה הנכנסת קרנית פלוג הם מינויים ראויים. התוצאה רצויה, אבל הנתיב אליה מביך מאד.