מבצע "צוק איתן" הסתיים, וכנראה הפסקת האש מספקת לנו תקופה רגועה. רק כנראה. כי מתחת לפני השטח, תאי הטרור ימשיכו לעבוד. מתחת לפני השטח, האש אף פעם לא תפסיק. אני חושש שהאש הזו תחפש לפגוע בעורק החשוף ביותר שלנו מאז כינונה של הממשלה החדשה - שרי הממשלה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
שר ללא אבטחה הוא עורק חשוף, חד משמעית. אני לא מצליח להבין את ההיגיון מאחורי ההחלטה לא לאבטח אותם. בעיקר בימים אלה שלאחר "צוק איתן". נכון, שר בממשלה אינו זקוק לצבא של מאבטחים כמו שהיה בשנים האחרונות, דבר שהצריך הוצאה כספית גדולה מאד. אבל לא יעלה על הדעת ששרים, אפילו פחות מוכרים, יסתובבו בלי מאבטח אחד.
שוחחתי עם כמה מהם, שסיפרו כי נקלעו לא פעם למצבים לא נעימים. אבל הם. או שמראש אינם סובלים מצב שבו מאבטח צמוד אליהם כל הזמן, או שהם לא דורשים אבטחה בגלל ההוצאות הכספיות הגדולות.
כולנו זוכרים את הרצח של גנדי בבית המלון בירושלים, רצח שתוכנן מראש. אבל גם בלי תכנון מראש, סתם תוך כדי הליכה ברחוב, בקניון או בטיול בגולן, יכול השר לפגוש באקראי גורם עוין. למה אנחנו ממתינים?
ומי כן מאובטח? ועדה מיוחדת החליטה מיהם אותם שבעה סמלי שלטון המאובטחים ע"י שרות הביטחון הכללי. ברשימה כמובן נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ויו"ר האופוזיציה.
ידידי הטוב יצחק הרצוג הוא איש אופוזיציה מצוין שעושה את עבודתו נאמנה. הוא זכאי לכל ההטבות ולכל גינוני הטקס בתוך המשכן, וכמובן גם לשמירה בתור סמל שלטון. אבל היעלה על הדעת ששרים שחברים בין השאר בקבינט המדיני-ביטחוני יסתובבו לא פעם בלי אפילו מאבטח אחד? האם שרים שבמשך חמישים יום קיבלו החלטות ביטחוניות יסתובבו בלי אבטחה? נכון, בכניסה לבתיהם יושב זקיף שבודק את הנכנסים לבית אבל האם זה מספיק?
לכתובת על הקיר בארץ שלנו כדאי מאוד להתייחס ברצינות. וזו, חברים, כתובת זועקת.