מצרים מחפשת את דרכה (צילום: רויטרס)
מצרים מחפשת את דרכה|צילום: רויטרס

ארצות הברית נמצאת במרחק של אלפי קילומטרים מהאירועים האלימים במצרים, והמרחק רק הולך וגדל בכל יום. המאבק ברחובות בין הממשל, שנתמך על ידי הצבא, ויריביו, גבה את חייהם של מאות אנשים - אך הוא לא שינה משמעותית את המדיניות הזהירה של הנשיא אובמה בנושא.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"אי אפשר לסמוך עלינו. יש לנו השפעה על מה שקורה במצרים, אבל כאשר אתה לא עושה שימוש בהשפעה הזו, אתה מאבד אותה" אמר הסנאטור הרפובליקני ג'ון מקיין, אחד המבקרים הגדולים ביותר של הנשיא אובמה.

במשך שנים, מצרים הייתה בת הברית הקרובה ביותר לוושינגטון בעולם הערבי. אבל עם נפילת הדיקטטורה של חוסני מובראק לפני שנתיים וחצי, ארצות הברית מצאה את עצמה לפתע בלי פרטנר - ובלי מדיניות ברורה. הממשל של אובמה עשוי לאכזב אנשים שמצפים מוושינגטון לפעול ביותר אפקטיביות, כדי להביא לסיום שפיכות הדמים במצרים. אבל אולי הם לא לא צריכים להיות מופתעים.

"בוושינגטון היו דווקא רוצים לראות ממשל חילוני במצרים"

אובמה כבר לא מוביל במצרים (צילום: רויטרס)
אובמה כבר לא מוביל במצרים|צילום: רויטרס

אז למה ארצות הברית מגמגת? כי היא עדיין מנסה לשחרר את עצמה משני מעורבויות שונות בעולם המוסלמי - המעורבות באפגניסטן ובעיראק. הממשל של אובמה נמנע מכל מהלך שנוגע לאביב הערבי בדיוק בגלל הלחימה במדינות האלו. וושינגטון נאלצת לבחור בין ממשל צבאי לבין ממשלת האחים המוסלמים שנפלה אחרי שנבחרה באופן דמוקרטי. אבל אף אחת מהאפשרויות האלה לא נוחה לממשל האמריקני. בוושינגטון, היו דווקא רוצים לראות ממשל חילוני שנבחר על ידי החברה האזרחית.

ההשפעה של ארה"ב במצרים מתבטאת בעיקר בצורה כלכלית. אם הנשיא אובמה יכיר רשמית בעובדה שמה שקרה במצרים היא הפיכה צבאית, החוק האמריקני יאלץ אותו להשהות את הסיוע של 1.3 מיליארד דולר שזורם מארה"ב לצבא המצרי בכל שנה. הממשל האמריקני יודע שאת החורים שהוא ייצור בתקציב המצרי יימלאו מדינות המפרץ הערביות, וזה יפחית את ההשפעה שיש לוושינגטון במדינה.

א-סיסי: "נטשתם את מצרים - לא נשכח לכם את זה"

ג'ונתן מן (צילום: AP)
ג'ונתן מן CNN|צילום: AP

בראיון ששר ההגנה המצרי העניק לעיתון ה-"וושינגטון פוסט" החודש, הוא גינה את נטישתה של ארצות הברית. "נטשתם את המצרים, הפנתם אלינו את גבכם, לא נשכח לכם את זה" אמר הגנרל עבדל אל סיסי. אל סיסי כנראה לא היה כל כך כועס, אם הנשיא אובמה היה פאסיבי או שקט בנוגע לאירועים.

אבל אובמה שלח את מקיין ועוד סנאטורים למצרים כדי לנסות ולשכנע את הגנרלים להחזיר את המשטר הדמוקרטי למדינה. הנשיא ביטל תרגיל צבאי משותף עם הצבא המצרי שתוכנן לחודש הבא, והעביר ביקורת נגד הכוח שהופעל לפיזור ההפגנות.

"ארצות הברית מגנה בתוקף את הצעדים שהממשל הזמני במצרים והצבא הפעילו" אובמה אמר השבוע. "אנחנו מתנגדים לאלימות נגד אזרחים", הוסיף. אבל הנשיא לא ניסה לתמוך בממשל של מורסי שנבחר באופן דמוקרטי. "אנחנו לא לוקחים צד עם אף דמות או מפלגה בפוליטיקה המצרית", הצהיר.

מצרים היא לא רק בת ברית קרובה של ארה"ב, היא גם המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי, והיא מהווה את המדינה המרכזית שמכתיבה את התקדמות ה-"אביב הערבי". אבל לא פחות חשוב מאלו - היא שותפה להסכם השלום עם ישראל, אחד ההישגים הבודדים של הממשל האמריקני באזור. מצרים לא לגמרי לבדה כשהיא מנסה עכשיו למצוא את דרכה קדימה, אבל היא לא עומדת להתקדם על פי תוכניותיו של הנשיא אובמה.