כשהתפוצצה פרשת הברנוער יצרתי קשר עם עד המדינה. זאת הייתה הפעם הראשונה שדיברתי איתו. כעיתונאי, צעיר יש לומר, ריתק אותי לדעת מה עמד מאחורי ההחלטה שלו לחשוף את הסיפור, ולשלם מחיר יקר של ניתוק עם בני משפחה וחברים. שוחחנו, אך הוא סירב להתראיין. ואז הגיע יום חמישי האחרון.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לפנות בוקר, הטלפון שלי צלצל. "קום מהר, תתארגן, ותכף תבין למה". מיד הבנתי. אני הולך לפגוש את עד המדינה בפרשת הרצח בברנוער. לקח לי זמן לעכל מה קורה. רק אחרי שפגשתי אותו הבנתי שהוא ברח. "ברחתי לשוטרים, לא יכולתי יותר", אמר לי. הוא היה נסער ורצה לספר מה עובר עליו.
כל כך הרבה שאלות היו לי לאדם שכל המדינה מדברת עליו, שרק איתי הוא מסכים לדבר. ניכר היה עליו שהוא טרוד נפשית, לחוץ אבל בטוח מאוד בעצמו ובאמת שלו. התחלנו בשיחה חופשית על כל מה שעבר עליו. בלי דף או עט, בטח שלא מצלמה. לא כתבתי כלום, רק הקשבתי וניסיתי לשים לב לכל פרט.
בהמשך, בחרתי את המקום הכי ניטרלי שאפשר לצלם בו, והוא התיישב מולי. "אתה לא מפחד?", שאלתי, הוא צחק. ואז החל הריאיון: הוא, אני ומצלמת הטלפון הסלולרי (כן, האיכות גם הפתיעה אותי).
זה ריאיון של יותר משעה, בלי הפסקות. ביקשתי ממנו להסיר את כובע המצחייה שחבש, אבל הוא לא רצה. הוא הרגיש משוחרר, הסתכל לי בעיניים כל הזמן, לא השפיל מבט, ועישן.
הרגשתי שהוא סומך עלי
שאלתי הרבה שאלות, השיחה הייתה מרתקת. ברגעים מסוימים עיניו דמעו, בעיקר כשהוא נזכר באמו ובחברים. אבל הוא לא שידר פחד, או חרטה. אותי זה הפתיע. הוא ענה על הכל כולל הכל - על כך שהוא לא מצטער שחשף את הפרשה, על נדודי השינה, וגם על הכאב בעקבות הנתק עם אמו שלדבריו "מחקה אותו" בעקבות הפרשה.
הרגשתי שהוא סומך עליי. הוא לא ביקש להוציא קטעים מהריאיון, ולא התנה אותו בשאלות ספציפיות. לריאיון לא היו תנאים מקדימים - הכל היה על השולחן - תרתי משמע. הריאיון עם העד עלה לאתר חדשות 2 באינטרנט בשעות אחר הצהריים, ובהמשך שודר חלק נוסף ממנו במהדורה המרכזית.
עד המדינה הזה הוא לא אסיר. הוא לא עצור, הוא לא חשוד - הוא אדם שגילה אומץ, יצא נגד כל המוסכמות ב"עולם הפשע", והחליט לספר את האמת הסובייקטיבית שלו על הקושי להסתגל לחקירות ארוכות ומפרכות, על התחושה שאחרי כל הסיכונים שלקח מתנהגים אליו כמו אל חשוד, ועל העובדה שהוא לא מרגיש בטוח, עובדה שהצליח לחמוק מדירת המסתור.
"שיהיה לך יום טוב מתן!"
לאחר מפגש של כשלוש שעות עזבתי את המקום, לא לפני שעד המדינה הפציר בי לשדר בהקדם את הריאיון איתו. היה לו חשוב להעביר את המסר: "אני לא חוזר בי מלתת עדות בתיק, אני רק רוצה שיורידו ממני לחץ".
יום למחרת הריאיון, בערב יום שישי וגם בשבת בבוקר העביר עד המדינה מסר למשטרה שלפיו הוא רוצה להסגיר את עצמו, תוך הבטחה שהסכם עד המדינה שנחתם איתו יישאר בתוקף. אלא שבמשטרה סירבו להבטיח משהו לפני שהעד נמצא בחזקתם.
בשבת בבוקר נוצר שוב קשר. הפעם, זה היה ריאיון טלפוני. "אני מוכן לחזור, אני רק רוצה שיגנו עליי", אמר בין השאר. לאחר ריאיון טלפוני שארך דקות ארוכות ניתקנו. "שיהיה לך יום טוב, מתן", הוא איחל לי. ארבע שעות אחר כך הוא נתפס.
בריחת עד המדינה בפרשת הברנוער - הסיקור המלא:
המפכ"ל רומז: לא יבוטל ההסכם עם עד המדינה
"המשטרה ידעה היכן העד כבר בחמישי - ופספסה"
עד המדינה בפרשת הרצח בברנוער נתפס בדרום ת"א
עד המדינה ממקום מחבואו: "אם לא יבטלו את ההסכם - אני חוזר"
בכיר במשטרה: "העד ייתפס בקרוב"
שביל הבריחה - כך נמלט עד המדינה