התנועה חזרה לסדרה, ירושלים חזרה לסדרה, אפשר להתחיל לסכם: נרצה או לא, יש כאן התנגשות בין שני אתוסים.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של סיון רהב-מאיר
החילוני המצוי חש שהוא נושא בנטל והחרדי משתמט. אמש הגיעו לירושלים כחצי מיליון חרדים להציג את האתוס שלהם: אנחנו נושאים בנטל, נטל התורה, ומי שלא נושא בו - הוא המשתמט. אז איך חיים יחד, ואפילו מתחברים לאתוס עתידי אחד? בטח לא בדרך הנוכחית בה נוקטים חלק מהח"כים החרדים, מחד, ויאיר לפיד, מאידך.
חלק מהח"כים החרדים מסלימים לאחרונה את האווירה בהתבטאויות קיצון: לפיד הוא לא אנטיוכוס ולא פרעה. גם לא ושתי. הוא לפיד, לטוב ולרע. אווירת היוונים/מצרים/רומאים לא מובילה את השיח לשום מקום. צריך להתמודד איתו כשר האוצר של מדינת ישראל, לא כדמון. גם בנט, בהזדמנות זו, אינו עמלק. הרטוריקה המוגזמת לא מאפשרת דיון אמיתי (גם אם חריף ונוקב!).
מורשת שתשרוד כל סטטוס
לפיד, מנגד, מתעקש לשווא על סעיף הסנקציות הפליליות, בידיעה ברורה שזה הקו האדום של החרדים. עצוב שבגלל מחסור במנדטים ומחסור בהישגים בתחומים אחרים, הוא נטפל לסעיף שכל אנשי המקצוע (לא גדולי התורה, אלא גדולי האקדמיה) אומרים לו שיוביל לקרע מיותר. כמה מתנשא לשנות ולנסות לחנך ציבור, ובעיקר כמה לא יעיל לפעול כך מול מגזר שחש שעל כתפיו מורשת של אלפי שנים, שתשרוד כל סטטוס פופולרי.
חבל. הציבור החרדי עשה בשנים האחרונות מהלכים אדירים של השתלבות בתעסוקה, באקדמיה, בצבא, בשירות האזרחי ועוד. ישנה עלייה טבעית של מאות אחוזים בכל המדדים והתחומים. אתמול הציבור הזה אמר ללפיד: עד כאן. לא ככה.