חילופי האשמות הכבדים בין מצרים למזכיר חיזבאללה הם ביטוי פומבי לעימות שנמשך זמן רב בין המנהיגות הסונית של רוב המדינות הערביות, לבין אירן ושלוחותיה במזרח התיכון.
עימות זה בא לידי ביטוי בעבר בעת אשר רוב מדינות ערב לא יצאו בפומבי נגד מדינת ישראל כשהכתה בחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה, בעת שמרוקו ניתקה לאחרונה את יחסיה עם אירן.
עתה יזם נסראללה מהלך בוטה שהביא את העימות לשיאים חדשים, כאשר הוא הורה לאנשיו להקים תאים חשאיים של חיזבאללה בסיני ובמצרים, במסגרת הסיוע המאסיבי של חיזבאללה לחמאס בעזה, והן כדי לבנות יכולת פעולה עצמאית כלפי מטרות נבחרות במצרים.
נסראללה חרג מהכללים
נסראללה חרג בכך בצורה בוטה מכללי ההתנהגות של חיזבאללה בעבר, וגילוי מעשה זה הביא את המצריים להגיב בחומרה.
מצבה של מצרים במקרה זה נוח יחסית, ברור שחיזבאללה פעל על אדמת מצרים וברור לכולם בעולם הערבי שחיזבאללה הוא זרועה הארוכה של אירן. האיראנים הקימו את הארגון, הם ממנים את הארגון מעבירים לו נשק ולוקחים חלק בתהליך קבלת ההחלטות של הארגון.
מצרים מנצלת את החששות שנוצרו בשנים האחרונות בעולם הערבי הסוני מפני עליית כוחה של אירן השיעית והרדיקלית, המנסה להפוך את היוצרות בעולם המוסלמי.
כמעט במשך כל ההיסטוריה היה המיעוט השיעי (כ 15% מכלל המוסלמים בעולם) מיעוט שכוחו הפוליטי היה דל ושליטתו הצטמצמה לאירן בלבד.
מוכנים למלחמת חורמה
עתה ניכרות ידיה הארוכות של אירן בלבנון, שם השיעים הם הקבוצה הגדולה ביותר אך לא רוב, בעיראק שם השיעים הם רוב, ובצידו הערבי של המפרץ הפרסי: בסעודיה, בקאטר ועוד אזורים אליהם היגרו שיעים רבים בעקבות הנפט, והם מהווים סיכון של ממש ליציבות באזורים אלו.
החשש המצרי הוא אם כן כפול: הן מכוחה העולה של אירן בעולם המוסלמי והערבי בכלל, והן מבחינת בניית יכולות טרור חשאיות במצרים וחצי האי סיני.
המצרים בתגובתם הבהירו שיאבקו פוליטית נגד המגמה הרדיקלית של אירן במזרח התיכון וילחמו מלחמת חורמה בניסיונות להקים על אדמתם שלוחה אירנית על ידי ארגון חיזבאללה.
הדאגה הכפולה מבהירה את חריפות התגובה המצרית ואת ההתגוננות של נסראללה המנסה לגרור את הויכוח אל העימות הפלסטיני עם ישראל, שם הוא מעריך יתקשו המצרים יותר להגן על עמדותיהם.
אלוף (במיל') יעקב עמידרור שימש כראש חטיבת המחקר באמ"ן ומפקד המכללות הצבאיות. כיום הוא סגן נשיא מכון לנדר בירושלים.