אני מבקש להתעכב על סעיף אחד מתוך העסקה שהתגבשה, שלעניות דעתי ניתן עדיין לתיקון או לפחות לשיפור. מדובר בסעיף בהסכם שמתייחס ליכולת של ישראל להחליט על הגליית חלק מאסירי חמאס הכבדים שישתחררו במסגרת העסקה. אני מבין שזו דרישה שעומד עליה ראש הממשלה נתניהו, אולי גם בלחץ של השר סמוטריץ', אבל רבים במערכת הביטחון מתנגדים לצעד הזה.
הסיבה להתנגדות היא פשוטה: לשחרר את האסירים הכבדים והמנהיגים של חמאס מן הכלא החוצה, משמעותה היא הנהגה חדשה, רעננה ומנוסה לחמאס, במקום העסקונה הבלויה של חמאס בקטאר ובטורקיה. לשלוח החוצה מהכלא אנשים כאלו - כמו אבראהים חאמד, שהיה מפקד חמאס בגדה המערבית ובמשך שנים שירותי הביטחון רדפו אחריו, או עבאס א-סייד, האחראי לטבח הנורא בליל הסדר במלון פארק בנתניה - פירושו להזרים דם חדש להנהגת חמאס. האנשים הללו, וכמה מחבריהם, כבר מתכננים מתוך הכלא כיצד לקחת את ההנהגה כמו שסינוואר לקח את ההנהגה בעזה לאחר שהשתחרר בעסקת שליט, וכיצד לנווט את חמאס אל דרכי פעולה אחרות.
יש יתרון גדול בזה שהאנשים הללו, מנוולים ככל שיהיו, עם דם על הידיים, יישארו בגדה המערבית וברצועת עזה משום ששם קל יותר להשגיח עליהם, לעקוב אחריהם ולטפל בהם אם צריך. כדאי להשקיע יותר מחשבה בעניין הזה כדי שלא נצטער אחר כך.
הקטארים, כדרכם בקודש, משתדלים לקחת קרדיט על השגת ההסכם אבל כרגיל זו זריית חול בעיניים: חמאס סגר את העסקה מפני שברגע האחרון, לאחר השתהות ממושכת, מצרים נכנסה בכל כובד משקלה לתמונה והעבירה לחמאס איומים מפורשים שאם לא יקבל את המתווה, תבוא נגדו תגובה מצרית קשה. מי שרוצה להתפעל ממסיבות העיתונאים של ראש ממשלת קטאר רשאי ליהנות מן המופע, אבל כדאי לזכור שהקטארים אינם שבויים של האמת.
עדיין נשאר זמן כדי ללחוץ על נתניהו - חבל לבזבז זמן על סמוטריץ' - לא להיגרר להגליית אסירי חמאס הכבדים. התוצאה תהיה הרסנית ומוטב שיהיו מצהלות שמחה בכפרי מולדתם בגדה ובעזה מאשר ניפגש עימם כיריבים מתוחכמים בחו"ל, דוגמת סאלח אל-עארורי ומי שירש אותו זאהר ג'בארין. מפקדי חמאס בכלא מסוכנים פי כמה כשהם מרוחקים מהיכולת של המודיעין הישראלי לפקוח עין עליהם וכל ניסיון לפגוע בהם מחייב פעילות במרחקים.
נתניהו שוב מוביל את כולנו לשגיאה מיותרת! כל מי שמבין משהו בענייני הלוחמה בטרור אומר זאת.