גיא פלג
שני השרים, לוין וסער, מנסים בכזב לשווק את המתווה הזה כ"מתווה ההסכמה". אין כאן הסכמה, יש כאן התנגדות משמעותית ביותר של גורמים משפטיים בכירים מאוד. צריך לשים לב לשני דגשים: קודם כל, ניתן יהיה לפי המתווה הזה למנות שופט לבית המשפט העליון חרף התנגדותם של שלושת שופטי בית המשפט העליון. זה, אגב, תיקון שהכניס שר החוץ גדעון סער, שעכשיו באמת מתקן את התיקון של עצמו, שעליו קיבל שבחים.
דבר נוסף, ומאוד משמעותי: שני השרים, בדלת האחורית, מכניסים את חקיקת חוק יסוד: השפיטה. זה, בעצם, מכניס את כל המהפכה המשפטית לתוך המתווה. כתוב במתווה, בצורה ברורה וחדה, שבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לא יוכל לפסול חוקי יסוד שחוקקה הכנסת, ומבלי לציין איך מחוקקים חוק יסוד ואיזה מעמד מיוחד יש לו. זו בעצם כל המהפכה המשפטית בתמצית.
עמית סגל
מהו המלכוד לאופוזיציה בפשרה שאליה הגיעו לוין וסער? בשנים האחרונות, בגלל חולשת האופוזיציה, מי ששימש בפועל כמנהיג המאבק בממשלה, הלורד שומר החותם של ההתנגדות למהלכי הימין, היו גורמים חיצוניים - נשיאת העליון, היועמ"שית, הרמטכ"ל, מחאת קפלן ועוד. לא אופוזיציה פוליטית אלא אופוזיציה מוסדית. כעת, המתווה מבקש להחזיר את ההכרעה אל הכנסת. בעולם מתוקן, האופוזיציה אמורה הייתה לחגוג כוח אדיר שהיא קיבלה - וטו על עיצוב בית המשפט העליון. לא בעולמנו. ההצעה מפרקת את המונופול של השופטים על שכפול עצמם. המחנה הפוליטי שיצא אשתקד לרחובות בשם שימור הכוח של המוסדות, כמובן בגלל זהותם ועמדותיהם של מי שמאיישים את המוסדות, יצטרך לבלוע הרבה רוק כדי לתמוך בהצעה.
ויש לכך עוד סיבה סמויה מהעין. כיום, שיטת בחירת השופטים מוטה לחלוטין: כאשר הימין בשלטון לשני הצדדים יש וטו הדדי. אבל כאשר המרכז-שמאל בשלטון, ולא שזה קרה הרבה, הוא ממנה שופטים כאוות נפשו והימין נדרס. לכן, לקואליציה הנוכחית יש אינטרס לשמור על האופוזיציה ולאופוזיציה - אינטרס לשמור על הקואליציה.
הטרגדיה הישראלית היא שההסכמות הללו היו כבר למעשה שנה וחצי. סער עוד היה באופוזיציה, לוין בקואליציה, היו רבים משני הצדדים שהסכימו לזה, אבל ישראל נאלצה לעבור את התקופה הרעה הזאת כדי להגיע להסכמה.
צריך לשים לב לא רק למבוכה של האופוזיציה, שרובה שותקת ומי שמבקר עושה זאת יותר מסיבות של חיצוניות לנושא, אלא גם לנשיא המדינה. הוא, שקידם את הפשרה, נמצא עכשיו בקפריסין, עד לרגע זה לא פרסם תגובה. להערכתי הוא תומך במתווה, מצד שני אני משער שהוא ירצה לוודא שתמיכה שלו לא מנוגדת לעמדת חצי מהציבור.
יאיר שרקי
המתווה הזה יוצא דווקא עכשיו כי שר המשפטים לוין הבין שהוא בשבוע הבא מוכרח למנות את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. הוא תדרך שהוא מתכוון לציית לפסיקת בג"ץ. ההכרזה על המתווה כעת מאפשרת לו להגיע לאותו רגע עם "הישג" כלשהו, ולא עם תחושת כישלון צורבת.
אין כאן הסכמה עם האופוזיציה, אלא הסכמה פנימית עם גדעון סער. בעיניי, מדובר בהסכמה פוליטית ובחירה מעניינת של גדעון סער, שלא מתכתבת עם המחנה ממנו הוא בא - האופוזיציה. סער בוחר במודע בפריים הזה, של הישיבה לצד יריב לוין בסרטון. מבחינתו, חזרה הביתה מלא-מלא הביתה לליכוד.
האופוזיציה הופתעה מהמתווה. הייתה פה ככל הנראה בחירה מכוונת להשאיר אותם מחוץ לסוד העניינים. ועדיין: שני אנשים מאוד טובים ויקרים נתנו את הגב הציבורי והמוסרי כדי להתקדם לפשרה - דדי שמחי ויזהר שי ששכלו את בנם ב-7 באוקטובר. אלו שני אבות שכולים ששילמו את המחיר הכבד של המלחמה והחליטו שלפחות את המלחמה בינינו הם ינסו לעצור. הלוואי שזה יבשיל, גם אם זה לאחר תיקונים.