פוליטיקה וכדורגל, דמיון רב מחבר בין שני העולמות. עבור האוהדים המושבעים, מדובר בחיים או מוות, אין מקום לוויתורים. המועדון הוא הממלכה, החלוץ המבקיע הוא אלוהים, הקבוצה שכובשת היא הממשלה הנבחרת ועם היריבים לא מתפשרים. אף שבתמצית, הפוליטיקה היא אומנות האפשר, וכדורגל הוא החתירה לניצחון, בעידן הפופוליסטי של חיינו, הפוליטיקה שלנו היא בניחוח כדורגל והציבור חי באצטדיון.
על הרקע הזה ראוי להתעכב על דמותו והתנהלותו של בעלי קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב מיטש גולדהאר. אחרי שסמנכ"ל הכספים של מכבי תל אביב העלה פוסט שבו כינה את שחקני הקבוצה היריבה "קופים", החליט הבעלים של הקבוצה לפטרו מיד. לפני כארבע שנים, בעקבות שערוריית ניצול מיני שיוחסה לשניים מהשחקנים המובילים של הקבוצה, החליט הבעלים לשחרר מיד את השחקנים המעורבים, בטרם נודעו תוצאות החקירה הפלילית בעניינם ובטרם הובהר חלקם. "יש למכבי תל אביב ערכים שלא עומדים בוויכוח. הם סתרו את התרבות והערכים שלנו, אנחנו עומדים לצד ההחלטות שלנו. זה מי שאנחנו", אמר מאוחר יותר במענה לשאלות כתבים. המסר ברור: אף שחקן בקבוצה אינו גדול מהמועדון והמועדון גדול מסך כל רכיביו ונאמן לערכיו.
בממשלה הנבחרת, ימין על-מלא, ערכים הם אפשרות לא מחייבת. ראש ממשלה נאשם בפלילים, אחראי למחדלים נוראיים, מאסון מירון עד מחדל 7 באוקטובר, אינו שוקל כלל להתפטר, למרות ששנים מעט קודם דרש זאת במפגיע מאחרים. שר משטרה עבריין מורשע, כושל בכל מעשיו, מזחיל את ראש ממשלתו ממיטת חוליו להצביע על חוקי תקציב שמסדירים את ביזת הקופה הציבורית. שר אוצר סקטוריאלי וחברי מפלגתו מפגינים גסות לב למשפחות חטופים ומתגוללים על אדמות רוויות דם ומחלוקת, בשעה שהם מקדמים השתמטות משירות. שר במשרד המשפטים מלבה את אש הגזענות, בעוד השר שאחראי על המשרד פועל לחיסול עצמאותה של המערכת הנלחמת במופעים שכאלו. שרים אחרים מצויים בשני מצבי צבירה בלבד, ביקור מיותר בחו"ל או ריקוד מושחת עם חברי המרכז. הצעות חוק הזויות מקודמות בדרכים עוקפות, בולמוס חקיקה מפלג ואובססיבי, של זנבי תולע פרלמנטריים, ובראשם יו"ר הכנסת, סמל שלטון, ראש וראשון לכל מעשה.
בשונה מבעל המועדון, ראש הממשלה נוהג אחרת. גם הוא עושה שימוש בלשון רבים, רק שאצלו היא משמשת להעמקת השסע בין המועדונים. "מנסים להפיל אותי ואת מחנה הימין", הכריז נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים בתחילת משפטו. "מסע הציד הזה לא מכוון רק נגדי אלא גם נגדכם, הציבור שבחר בי", אמר עם חשיפת החקירה בעניין גנבת המסמכים והפצתם בחו"ל. ההודעה על חקירה נוספת נגד "משענת חייו" הביאה את המשפט המתבקש: "מה שקורה בערוצי התרעלה זו הסתה יום-יומית, שעה שעה נגד מחנה הימין". לשיטתו של נתניהו, מחנה הימין הוא מחנה נטול ערכים; פעם הוא חשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים, פעם הוא חשוד בגנבת מסמכים ופגיעה בביטחון המדינה, פעם אחרת הוא חשוד בהטרדת עדים ושיבוש מהלכי משפט. לא בדיוק הקבוצה הכי הוגנת בליגה לשמירה על שלטון החוק.
חזרה לכדורגל. קל לשער איך היה נוהג הבעלים של מכבי תל אביב, לו פרשת חשיפת המסרונים על שם חני בליוויס ז"ל הייתה מתרחשת במועדון שלו. המשענת הגולה בניכר וכל הפעילים האלימים היו מודחים מיד מכל המשחקים. אם המחלקה לחקירות שוטרים, למשל, הייתה עוצרת את קפטן הקבוצה ואת החלוצים בחשד לשוחד ושיבוש, הבעלים של הקבוצה לא היה ממתין למסקנות החקירה בכדי לסלק אותם מחדר ההלבשה. בכדורגל, מסתבר, הערכים קודמים לכול. בפוליטיקה, לפחות בזו שלנו, ערכים הם אפשרות לא מחייבת, שראש הממשלה מבקש לבחון.
>>> עו"ד ערן קמין הוא תת-ניצב בדימוס, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרת ישראל, מומחה לחקירות ומודיעין עסקי