הפעם יש מי שחושבים שזו מכה שאיתמר בן גביר יתקשה להתאושש ממנה. תעיד על כך התגובה ההיסטרית והרטוריקה חסרת הרסן שהשמיע אמש (שני), שעות ספורות בטרם הסתיימה חקירתו של נציב שירות בתי הסוהר, רב גונדר קובי יעקובי. אף שאין הוא החשוד המרכזי בפרשה המתגלגלת, השר לביטחון לאומי עשוי להיות ניצב במוקד החשדות המתרחבים.
הפרדוקס המתגלה כאן מהדהד היטב את סיפורו של ראש הממשלה נתניהו: ככל שמתהדק החבל סביב צווארו, ככל שמעגל החשודים והנחקרים מתכנס לעברו - כך מתעצמת אחיזתו בקרב חסידיו הנאמנים. בדומה לנתניהו, גם בן גביר הוא וירטואוז של התקרבנות, אומן מניפולציה המצליח להמיר חשדות בהאשמת יריביו. אלא שלעיתים מגיע הרגע שבו אוזלים התכסיסים גם בידי הקוסם המיומן ביותר, ונדמה כי עוד רגע זה מתדפק על דלתו של בן גביר.
שב"ס הוא החצר האחורית של מערכת אכיפת החוק, ומחוז ש"י הוא החצר האחורית של המשטרה. בחושיו הפוליטיים המחודדים, זיהה בן גביר את הפוטנציאל הטמון במרחבים אלה לקידום משנתו האידיאולוגית. הוא הבין כי שם, בין כותלי תאי האסירים הביטחוניים היהודים ובמסדרונות יחידות החקירה העוסקות בטרור לאומני יהודי, יוכל לצבור הישגים ניכרים עבור בסיס תומכיו.
בעקבות הפרסומים, וכלל פעולות החקירה שביצעו בפרקליטות ובמח"ש, אפשר להעריך בזהירות שבמוקד החשדות נגד הנחקרים עומד מידע רגיש ומסווג הנוגע לחשודים בטרור לאומני-יהודי, שזלג ממחוז ש"י אל לשכת השר לביטחון לאומי. החשודים המרכזיים - שני קציני משטרה ממחוז ש"י ונציב שב"ס יעקובי, ששימש בזמן האירוע כמזכירו הביטחוני של בן גביר - נחקרים על מעורבותם בפרשה. קצין המשטרה הבכיר חשוד בהעברת המידע הרגיש, בעוד שיעקובי והקצין השני ממחוז ש"י, על פי החשדות, היו מודעים למתרחש אך נמנעו מלפעול.
החקירה, שעד כה התנהלה בחשאי ומעתה תמשיך בגלוי, צפויה להתמקד בשאלה המטרידה - מה היה היקף המידע שהגיע לידי השר בן גביר, וכיצד פעל לנוכח המידע שקיבל, אם אכן קיבל. התפתחות זו מובילה למסקנה כי במוקדם או במאוחר יזומן השר למח"ש - אם לחקירה באזהרה ואם למסירת עדות פתוחה.
בכירי מערכת אכיפת החוק - ראשי מח"ש, פרקליט המדינה עמית איסמן והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה - שקלו, כך דווח, את זימונו המיידי של השר כבר אתמול. בשלב זה הוחלט כי אין מקום לחיפזון: חומרי החקירה שנאספו עד כה, לצד עדויות צפויות של חשודים ועדים נוספים בימים הקרובים, יספקו תמונה מקיפה יותר שתסייע בקבלת ההחלטות באשר להתנהלות מול בן גביר. ואולם, המפגש הבלתי נמנע הזה מתקרב.
כמקובל בחקירות רגישות ונפיצות מסוג זה, צפויים מאמצים לגיבוש עסקת עד מדינה עם מי מהמעורבים, שיספק מידע יקר ומפליל על החשודים המרכזיים. לא מן הנמנע כי הסכם כזה כבר נחתם במהלך החקירה הסמויה, והמידע שהתקבל הוא שאפשר את ה"פרוץ": המעבר לשלב הגלוי של החקירה.
ולבסוף, נקודה שאי אפשר להתעלם ממנה: במדינה מתוקנת, כפי שהיה נהוג בישראל בעבר, חקירה רגישה מסוג זה מחייבת עדכון, ולו בקווים כלליים, של ראש הממשלה בידי היועצת המשפטית לממשלה. במציאות העגומה והכאוטית של ימינו, סביר להניח כי עדכון שכזה מגלי בהרב מיארה לבנימין נתניהו לא התרחש.