עצירה עכשיו של הלחימה לצורך הפסקת אש בצפון היא שגיאה חמורה. רק אתמול (רביעי) ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לי שהמשא ומתן יתנהל רק תחת אש, ואוי לנו אם לא נמשיך את כל המערכה והלחימה בלבנון. אז כעת, עם כל הדיווחים העיקשים על המהלך המדיני בצפון, לאיזה נתניהו צריך להאמין - לזה של הלילה או לזה של הבוקר?
מדינת ישראל יכולה להשתמש בהמון מנופים ובכל הכלים שיש ברשותה כדי להשיג את היעדים שהיא הציבה לעצמה בעצמה. ישנם מנופים צבאיים, כלכליים, מדיניים ואף תודעתיים (כמו גיוס המילואים). גם אם התמרון הקרקעי הוא לא מהלך שנמצא מעבר לפינה, מותר לישראל לאיים ואף להשתמש בזה לצורך מטרותיה. אפשר להלחיץ את כל השחקנים באזור. אם יעצרו עכשיו זו שערורייה ומעשה לא גמור שלא מוביל אותנו לאף אחד מיעדינו.
הרי כשנתניהו אמר לי אתמול שהמשא ומתן יתנהל רק תחת אש, הכוונה הייתה בדיוק כדי לא לתת לחיזבאללה בשלושה שבועות הללו את היכולת להתחדש ולהתארגן מחדש. בשלב כזה, אי אפשר לתת לו את המתנה הזו, חייבים להמשיך ולהילחם כל הזמן. כל יום שישראל תוקפת זה פחות משגרים, פחות טילים, יותר יכולות שאנחנו גורעים מחיזבאללה. זה קורה בכל שעה של לחימה - וזה קריטי.
יש כאן הזדמנות ייחודית אל מול יוזמה ומומנטום שישראל הובילה כמדינה. מערב הביפרים, דרך חיסולי הבכירים, דרך מבצעי השמדת מערכי הרקטות שלו. ישראל כעת במומנטום וזה לא הזמן לעצור, לכן הצבא מתנגד למהלך של הפסקת אש זמנית באופן נחרץ. אם ישנו הסכם כולל שעומד בקריטריונים שמתכתבים עם מטרות המלחמה כמו השבת התושבים לבתיהם ודחיקת חיזבאללה מעבר לליטני - לזה הצבא לא יתנגד. עד אז, אין סיבה לעצור לרגע.
הניסיון לנתק בין הלחימה ברצועת עזה לבין הלחימה בלבנון הוא דבר חשוב, אבל הוא לא חזות הכול. מעבר לכך, גם כשבוחרים שלא לעצור את הלחימה זה משרת את הרעיון של ניתוק הזירות. בשלושה שבועות, חיזבאללה יכול לצאת מהמחבוא, לאמוד את הנזקים, לארגן מחדש את השורות, לשפץ מערכים שנפגעו ולנסות להתארגן באופן כזה שישפר את יכולותיו לחזור ללחימה יותר מהר ובאפקטיביות גדולה יותר. אחרי שחיזבאללה נפגע כמו שנפגע בשבוע האחרון, לא צריך לתת לו את המתנה הזו.
ועוד דבר: הפעולה שמתבצעת מעצבת מחדש את גבולות מדינת ישראל, לא רק הביטחוניים אלא גם הדמוגרפיים. אוי לה לממשלה, שתמיד אמרה שהפריפריה בראש מעייניה, שתפקיר את הפריפריה ותגרום לכך שתושבים לא יוכלו לחזור לבתיהם בצפון.