האם זה הוגן, מדויק ונכון לומר שנתניהו איננו חפץ בהשבת החטופים? לא. משא ומתן איננו אירוע במעמד צד אחד. הוא תמיד אירוע דו-צדדי, לעיתים רב-צדדי. תנסו להיכנס לרגע לראשו הארור של הפרטנר הנקלה יחיא סינוואר. על פי הערכת גורמי מודיעין הוא היה משוכנע שעד צאת הליל של שמונה באוקטובר - תצא נשמתו. שהוא יחוסל. והנה, הוא חי וצופה במה שהוא מעולל לנו מהיום ההוא ועד עתה.
האכזריות, הזדון והרשע הם שלו. הטמטום הוא שלנו.
צה"ל מתוח עד הקצה, הלוחמים שחוקים, מילואימניקים אינם יכולים יותר, קיים מחסור בציוד ותחמושת, ובעיקר באוויר לנשימה, מעטים מדי נדרשים לתרום הרבה מדי. בשבועיים וחצי האחרונים היו לנו 21 הרוגים ועשרות פצועים, 25 מהם קשה. ראשי ממשלות ישראל ידעו שעלינו לנהל מלחמות קצרות, הארוכה שבהן הייתה לבנון הראשונה, שנמשכה שלושה חודשים וחצי. ראש הממשלה דאז, מנחם בגין - כשל, טעה ו/או הוטעה. הבנה צבאית לא הייתה לו - אבל מצפון, לב ומחויבות למולדת היו אף היו לו. "אינני יכול עוד", אמר ונדם ונעלם.
ראו מה קורה לכלכלה הישראלית, למעמדה בעולם, למשקי הבית בארץ. תחשבו לרגע על המפונים בצפון. עם יד על הלב - מישהו מכם דמיין, שיהיה אי פעם ראש ממשלה שיוותר על הצפון? שיכריז בשוויון נפש שתאריך החזרה איננו קדוש? שיודע שהסדר בצפון מחייב את עצירת המלחמה בדרום? עצירת המלחמה, לא הלחימה. נלחמנו מיום הקמת המדינה וניאלץ להמשיך להילחם על קיום המדינה. "ניצחון מוחלט" - מהלך סופי, זבנג וגמרנו, אחרון ודי - הוא הבטחה של רמאי לכאלה שרוצים להיות מרומים.
נתניהו אמר לשר הביטחון גלנט: "מי שרוצה להעביר את חוק הגיוס בהסכמה עם האופוזיציה, עושה זאת כדי להפיל את הממשלה. זה יעצור את שחרור החטופים ויביא תבוסה במלחמה". תבוסה במלחמה? הרי כבר לפני חודשים היינו "פסע מניצחון" ואחרי שניכנס לרפיח נפסע את הפסע וננצח, הוא אמר. מה הוא משרבב את האופוזיציה? היא הרי כה חרישית וזמינה עבורו. יאיר לפיד ובני גנץ מוכנים לתת לו רשת ביטחון לעסקת חטופים.
בקואליציה הנוכחית יש משקל לא גדול אך מכריע לנציגים המחויבים למדינת יהודה יותר מאשר למדינת ישראל. אלה משתוקקים למלחמה רב-זירתית, בו-זמנית ובלתי נגמרת, בעזה, בלבנון, בגדה המערבית ובאיראן. אם נאבד, על הדרך, את תמיכת הממשל האמריקני ואת הסכמי השלום עם מצרים וירדן, שיהיה, לא נורא. כל זה נכנס אצלם לקטגוריה של "נס". ישנם בה שוחרי פצפוץ מערכות האכיפה והמשפט, מהם הרוצים שלטון אחד של רשות אחת וישנם הרוצים מרחב אישי לשחיתות.
סקרי דעת קהל והמחקרים כולם מלמדים, שקיים רוב גדול להשבת החטופים ורוב הסבור שהממשלה כשלה בניהול המלחמה ושיש ללכת לבחירות בהקדם. נתניהו רוצה בהשבת החטופים, אך הוא יודע שיש לזה תג מחיר, אישי ופוליטי. זוכרים איך התבטא בוועדת מירון? "נער הייתי וגם זקנתי, ולא ראיתי אינטרס נעזב". גם אני הייתי נער וזקנתי, ולא ראיתי ראש ממשלה בישראל זונח אינטרס לאומי-קיומי למען אינטרס אישי, משפחתי, פוליטי. למעט ראש ממשלה אחד.