הימים חולפים, חודשים ושנים של שלטון יחיד. העיניים עדיין עצומות, או אולי פקוחות לרווחה אך אינן רואות דבר.
מדינת ישראל מצויה בתקופה הקשה והמורכבת מאז הקמתה. נראה כי יד נעלמה הצליחה להביא מדינה שוקקת חיים, דינמית, מדהימה - לשפת התהום. ועדיין, כאילו אותה יד נעלמה הצליחה להרכיב על עינינו משקפי מציאות מדומה שמצליחה להציג בפנינו תמונה הפוכה מהמציאות.
שנת 2023, שסוף סוף מסתיימת, הייתה נוראית בכל קנה מידה. זו שנה שהחלה בתרועה רמה עם קואליציה מופקרת, שכל תכליתה לשמש מגן לראש ממשלה, נאשם בבית משפט. מעשה המרכבה עליו ניצחון בנימין נתניהו ויריב לוין הביאה את הבשורה, ממשלה שבה קיצוניים מהווים עוגן ונושא בתפקידי מפתח כמו משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים, עשרה שרים מיותרים, פירוק והרכבת משרדי ממשלה ללא שום היגיון ותוחלת. זאת לצד בניית תקציב שתכליתו אחת - לשמר את הקואליציה גם במחיר פירוק המדינה.
לא חלפו חודשיים והמהפכה המשפטית, בניצוחם של לוין ונתניהו, החלה את הכאוס. נתניהו החל במסע שיסוי שתכליתו היחידה הינה הרס החברה בישראל, תוך אימוץ המשיחיות של מפלגות הימין והחרדים. גם כל הערות האזהרה של שר הביטחון יואב גלנט לא עזרו. חודש אחרי חודש, אזהרות המערכת על איום ברור מיידי למלחמה רב-זירתית נפלו על אוזניים אטומות.
המשבר לא התרחש רק בחברה הישראלית. משבר חמור לא פחות היה עם ידידתה והתומכת המשמעותית של מדינת ישראל. הממשל האמריקני הביט בחרדה הולכת וגוברת בממשלת ישראל.
מחויבות לישראל - גם בתקופות משבר ביחסים
הקשר בין מדינת ישראל לארצות הברית מבוסס על ערכים משותפים, ערכי הדמוקרטיה. על היותה של מדינת ישראל הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, על מעמדה של יהדות ארצות הברית בחברה האמריקנית. מעמד זה היווה את הנכס האסטרטגי הגדול שהיה לישראל במזרח התיכון ובעולם כולו. היותה של ישראל הרבה מעבר לבת ברית. עוצמתה של ארצות הברית היוותה מגן בפני מהלכים אנטי-ישראלים בזירה העולמית, מהלכים חסרי תקדים: וטו באו"ם ומוסדותיו לאורך עשרות שנים, ערבויות ביטחוניות ייחודיות השומרות על עליונותה הטכנולוגית של ישראל, מהגנה על ישראל בסוכנויות הבין-לאומיות כמו הסוכנות לאנרגיה אטומית, ארגוני זכויות אדם ובתי משפט. במישור הביטחוני, בין ישראל וארצות הברית שיתוף פעולה חסר תקדים, הדומה רק לשיתוף הפעולה שלה עם בריטניה, היה במשך קרוב לשני עשורים מנוף אדיר למאבק הישראלי באיראן ובטרור העולמי בכלל, והפלסטיני בפרט, בתחומי המודיעין והמבצעים.
יתרה מכך, ההבנה וההכרה כי ישראל תקבל את כל הנשק והתחמושת בשעת צרה הינה חסרת תקדים ביחסים בין-לאומיים. יחסים אלו נשמרו גם כאשר נתניהו פגע אישית בנשיא ארצות הברית בתקופתו של הנשיא ברק אובמה. השת"פ המודיעיני והמבצעי חצה את כל גבולות הדמיון.
היעדר הזמנתו של נתניהו לבית הלבן לא הייתה מקרית. הממשל האמריקני היה בהלם מהקואליציה שהקים נתניהו, מהיותה ממשלה קיצונית בעלת מרכיבים משיחיים וגזעניים מעוררי חרדה. התבטאויות שרי הממשלה וזלזולם בערכם של יחסי שתי המדינות נענו בתחינה ובקשה לעצור את המהפכה המשפטית ואת ההתנהלות ביהודה ושומרון. זאת, תוך מתן איתותים כי המעמד של ישראל בארצות הברית הולך ונעשה גרוע מיום ליום, וגם יהדות ארצות הברית החלה להראות סימני מצוקה. למרות כל אלו, ממשלת ישראל המשיכה בשלה. למרות כל ההתרעות על מלחמה רב-זירתית, ממשלת ישראל נותרה בתרדמת.
ישראל הופכת למכשול במדיניות האזורית של ארה"ב
במתקפת 7 באוקטובר ישראל ספגה את המהלומה הכבדה ביותר מיום הקמתה. הנגב המערבי נכבש ליותר משתי יממות, כ-1,200 נרצחו, אלפי פצועים, 240 חטופים ו-150 אלף פליטים במולדתם. המלחמה על הבית החלה אך לא רק בעזה, גם גבול הצפון מתחמם, ביהודה ושומרון מתאמצים למנוע התלקחות וגם מיצרי באב אל מנדב נחסמים בפני שיט ישראלי. כדאי להזכיר כי אירוע דומה התרחש בשנת 1967 והיווה את העילה לפרוץ מלחמת ששת הימים.
והנה, עם פרוץ המלחמה, ראש ממשלת ישראל פנה בתחנונים לנשיא ארצות הברית, אותו גידפה הממשלה עד אותו יום, לקבלת סיוע צבאי מיידי. נשיא ארצות הברית, ללא היסוס, החל בהעברת רכבת אווירית וימית בממדים חסרי תקדים והיסטוריים. ארצות הברית נתנה גיבוי מוחלט למדינת ישראל במלחמתה. גם סירובו של ראש הממשלה להסביר כיצד ישראל רוצה לסיים את המערכה לא ערערה עד כה את ממדי התמיכה. גם ההתדרדרות של הנשיא ביידן בסקרים בשנת בחירות לא מנעה ממנו לספק את התמיכה הבלתי מסויגת.
האמריקנים מנסים להסביר לממשלה כי למרות האסון והמחיר הכבד, ישנה הזדמנות היסטורית לשילובה של ישראל במערך האזורי שאותו רוצה ארצות הברית להקים. זאת, כמענה לאיום האיראני-רוסי-סיני במזרח התיכון. במערך זה שותפות ארצות הברית, סעודיה, ישראל האמירויות, ושאר המדינות המתונות. זו הזדמנות שאם תמומש תביא גם לתחילת פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ותבטיח את ביטחונה של ישראל.
בשלב זה, היכולת לממש את ההזדמנות אינה מעשית. יצר השרידות של ראש הממשלה והתלות שלו במפלגות הקיצוניות אינם מאפשרים את מיצוי ההזדמנות. הסיכון הגדול למדינת ישראל הינו שבפעם הראשונה עלולה ישראל להגיע להתנגשות חזיתית עם אינטרס ביטחון לאומי אמריקני עליון. התנהלות חסרת האחריות זו של ממשלת ישראל והעומד בראשה עלולה להביא לאיום קיומי על המדינה הציונית וגם על יהודי התפוצות.
אבוי לנו אם בוקר אחד הפנטגון ומחלקת המדינה יצאו עם תצהיר לקונגרס ולבית הלבן ובו ייאמר כי ישראל חדלה להיות נכס לארצות הברית והפכה לנטל אסטרטגי! הכתובת על הקיר ומוטב לכולנו להפנים זאת.
>>> תמיר פרדו הוא ראש המוסד לשעבר, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל"