צו הביניים שהוציא בג"ץ אמש הוא אקורד סיום ליום דרמטי, ואולי תחילתו של עידן חדש, בסוגיית השוויון בנטל. זהו "צו ביניים" שכשמו כן הוא; לפנינו עוד דיון בנושא בבג"ץ, שייערך במהלך חודש מאי, בהרכב של תשעה שופטים. זהו רק סיומו של פרק בסדרה על גיוס חרדים. סוף הסדרה נראה עדיין רחוק.
הנה תקציר הפרקים הקודמים:
לפני פחות משנה, ב-30 ביוני 2023, פקע חוק שירות ביטחון שאפשר לדחות את שירותם של בחורי הישיבות. כשהממשלה ראתה שמועד פקיעת החוק קרב, היא קיבלה החלטה - חמישה ימים בלבד קודם לכן - הידועה בשם החלטה 682 מיום 25.6.23. החלטה זו קבעה כי בינתיים, עד לחקיקת הסדר חדש, "הממשלה מנחה את שר הביטחון להנחות את צה"ל... כי לא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות... וזאת עד ליום 31 במרץ 2024".
כלומר, הממשלה הנחתה את הצבא שלא לאכוף בפועל את גיוס תלמידי הישיבות עד לסוף חודש מרץ. זאת, על אף שאין חוק שפוטר אותם - קרי, הם חייבים, כמו כולם, להתגייס. הבעיה בהחלטת הממשלה היא שעל פי הפסיקה בישראל, עוד משנת 1998, החלטה בעניין דרמטי כל כך הפוגע בעיקרון השוויון כמו אי גיוס חרדים, לא יכולה להיעשות בהחלטת ממשלה, אלא חייבת להיקבע בחקיקה ראשית של הכנסת. כלומר אי אפשר לדחות את גיוס בחורי הישיבות בהחלטת ממשלה - אלא צריך בשביל זה חוק של הכנסת.
בעקבות כך הוגשו עתירות לבג"ץ, הנוגעות לעניין זה, ונטענו בהן שתי טענות מרכזיות:
ראשית, שהחלטת הממשלה 682 בהקשר של דחיית הגיוס בטלה.
שנית, כי בהיעדר חוק המעניק לבני הישיבות דחיית שירות ופטור משירות, המדינה לא יכולה לתמוך בהם ולהעביר כספים למימון הישיבות. התמיכה בישיבה ניתנת מכוחם של מבחני התמיכה בישיבות של משרד החינוך, אשר מתייחסים לתלמידים ששירותם נדחה או לכאלה שפטורים משירות כדין. אם אין דין - אין תקצוב.
הדיון בבג"ץ התקיים לפני חודש ימים, ובסופו הוציא בג"ץ שני צווים "על תנאי" למדינה. הראשון דרש מן המדינה להשיב עד 27.3.24 מדוע לא יבוטל הסעיף הרלוונטי בהחלטת הממשלה. הצו השני דרש מן המדינה להסביר עד 31.3.24 מדוע למרות פקיעת חוק הגיוס - ניתן להעביר לתלמידי הישיבות תמיכות כספיות.
כל הניסיונות להביא בפני בג"ץ עד אתמול מתווה לחקיקת חוק שיהיה "חוקתי", קרי שלא יכלול פגיעה גדולה מדי בעקרון השוויון, כשלו.
על מנת שניתן יהיה לנסות ולשכנע את בג"ץ לתת ארכה נוספת של שלושה חודשים כדי לחוקק חוק, צריך היה להביא בפניו מתווה של חוק. על מתווה שכזה למתמודד בצורה ישירה עם צורכי הביטחון של הצבא ועם הצורך לגייס את בחורי הישיבות מידית, גם אם באופן הדרגתי. מתווה המעלה גבוה לראש התורן את העיקרון של חובת גיוס לכולם. מתווה הכולל מכסות וסנקציות אישיות בחקיקה, הנותן מענה לצורכי הצבא ובמיוחד כזה שמקל בנטל הכבד על האוכלוסייה המשרתת. מתווה המבוסס על תשתית עובדתית, על נתונים ועל עבודה מקצועית. לא עוד מאותו הדבר, לא עוד ממה שכשל כאן למעלה משני עשורים. לא עוד "ישראבלוף".
מתווה כזה לא הוצג לבג"ץ. בעצם, לא הוצג לו דבר.
כשלוש שעות לפני מתן הצו אמש, הגיש ראש הממשלה לבג"ץ בקשת דחייה ל-30 יום, על מנת להביא לפתרון הסוגייה של גיוס בחורי הישיבות ושאלת המשך התקצוב. ראש הממשלה לא צירף לבקשתו דבר. לא עבודת מטה סביב הסדר גיוס אפשרי, לא נתונים או עובדות. לא ראשיתו של מתווה. אף לא הוכחה כלשהי לאמירה ש"הושגה התקדמות ניכרת״ סביב הנושא. כלום.
צו הביניים שהוציא בג"ץ עוסק בהעברת כספי התמיכות. בג"ץ מקבל את עמדתה של היועמ"שית, לפיה בהיעדר בסיס נורמטיבי, החל מיום 1.4.2024, משמעות אי-גיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים היא שאין עוד סמכות להעברת כספי תמיכות למוסדותיהם.
הצו בעניין כספי התמיכות הוא מיידי. השופטים פוגלמן, עמית וסולברג הבהירו כי הם לא ראו לנכון לאפשר אפילו הוראות מעבר קצרות - לנוכח העובדה כי העברת כספי התמיכות לאחר 1 באפריל היא בלתי חוקית, וכי אין מקור סמכות להמשך התקצוב.
בצו נכתב כי "נאסר על המשיבים לבצע העברות כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים עבור תלמידי מוסדות תורניים שלא קיבלו פטור או דחייה משירות צבאי .... צו הביניים ייכנס לתוקף ב-1 באפריל, יום שני הקרוב."
זו קביעה מפורשת, ברורה, ובעיקר - מידית. יש בצו גם חריג, לגבי מוסדות מסוימים, שימשיכו לקבל כספי תמיכה עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית שתסתיים בתחילת חודש אוגוסט.
כדאי לשים לב לרמז המובלע בהחלטת השופטים, המתייחס להחלטת הממשלה 682, שעליה טענו העותרים כי היא בלתי חוקית. כך כותבים השופטים: "נוכח הטענות כבדות המשקל שמכוונות לחוקיות החלטה 682 של הממשלה ... שמכוחה לא ננקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידים, מצאנו לתן בזאת צו ביניים כמפורט להלן".
אמירה זו, על "הטענות כבדות המשקל" בנוגע לחוקיות ההחלטה, עלולה להקשות על הממשלה לקבל כל החלטה נוספת ברוח דומה, הדוחה את גיוסם של בחורי הישיבות באופן גורף - למשל למשך שלושה חודשים נוספים עד שיוסדר מתווה גיוס ראוי.
בסופו של יום, גם ראש מהממשלה קיבל את הדחייה שביקש, לפחות בחלקה. הוא יהא רשאי להגיש תצהיר משלים עד ליום 30.4.24, שכן במהלך חודש מאי יידונו העתירות לגופן, כאמור לפני הרכב של 9 שופטים. יש לקוות שלקראת סוף הסדרה יופיע השוויון בנטל.
פרופ' סוזי נבות היא מומחית למשפט חוקתי וסגנית הנשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.