חברת הדירוג מודי'ס הודיעה בסוף השבוע על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל מרמה של A1 לרמה של A2. החברה הוסיפה להורדת הדירוג "תחזית שלילית", שמשמעותה שקיים סיכון להורדת דירוג נוספת אם מצבה הביטחוני, הגיאו-פוליטי והכלכלי של ישראל יורע, בפרט אם תחול הידרדרות לכדי מלחמה בצפון.
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של מדינת ישראל: מה זה אומר
- סמוטריץ' במהדורה: מודי'ס לא מאמינה ביכולת שלנו לנצח את חמאס
- הורדת הדירוג הדרמטית - לא רק בגלל המלחמה | קרן מרציאנו
המשמעות הישירה של ההחלטה היא שעלות האשראי למדינה - ריבית האג"ח הממשלתי למימון הגירעון - תעלה, ותחול גם על מיחזור חוב שהונפק בעבר. בעקבות זאת, צפויה עלייה בריבית על כל האשראי במשק, שכן הריבית על האג"ח הממשלתי מהווה סמן לכל הריביות במשק. העלייה בריבית, לצד הגידול העצום בגירעון עקב המלחמה, תביא לכך שהמקורות שיופנו לתשלומי ריבית על החוב יגדלו. אם מוסיפים למשוואה את העלייה הצפויה בהוצאות הביטחון לאורך זמן, צפויות להידחק ההוצאות על שירותים ציבוריים - בריאות, חינוך, רווחה והשקעה בתשתיות - שעוד לפני המלחמה היו צנועות יחסית, וכל אלו יחייבו גם עליית מיסים ניכרת.
הנימוקים של מודי'ס להחלטה מתמקדים בהשלכות המלחמה על הסיכונים הביטחוניים והגיאו-פוליטיים, בהשלכותיה על הכלכלה ועל המצב הפיסקאלי לאורך זמן, בהתנהלות הממשלה, באי הוודאות הרבה ביחס ליום שאחרי המלחמה ובהיעדר תוכניות ממשלתיות להתמודדות עם ההשלכות. כך, מציינת מודי'ס, ש"סביבת הביטחון הירודה מרמזת על עלייה בסיכונים החברתיים, וכן מאותתת על חולשתם של הרשות המחוקקת והמבצעת למול ההערכות הקודמות של החברה". בנוסף, חברת הדירוג מתריעה ש"מצבה הפיסקאלי של המדינה מידרדר ומגמת הירידה ביחס החוב לתוצר התהפכה". בהקשר זה, החברה צופה כי נטל החוב יהיה גבוה באופן מהותי מהתחזיות שהיו טרם העימות, הן בשל העלויות (הצבאיות והאזרחיות) של המלחמה, והן בשל העלייה הצפויה בהוצאות הביטחון והריבית על החוב לאורך זמן.
לצד האזהרות והביקורת על התנהלות הממשלה וההתמקדות בסיכונים, מודי'ס מציינת לחיוב גורמים הממתנים את הסיכונים, ובראשם החוזק של החברה האזרחית ומערכת המשפט המספקים איזונים ובלמים למבנה המוסדי בישראל, לצד המסגרת המקרו-כלכלית והמוניטרית, שהגיבה במהירות לנסיבות. עוד היא מציינת את העובדה שבעקבות מלחמות בעבר הוקמו ועדות חקירה לבירור מקורות הכשל, וכן ועדות לגיבוש תקציב הביטחון, אשר מאותתות על רמה גבוהה של בקרה ושקיפות. הם גם מציינים את הסימנים להתאוששות מהירה של הכלכלה הבאים לידי ביטוי בתדירות גבוהה בנתונים בשלושת החודשים האחרונים, אם כי ישנם סקטורים כמו הבנייה והחקלאות הנשענים על עובדים זרים, שבהם רמת הפעילות עדיין נמוכה.
בהסתכלות קדימה, מודי'ס מציינת ש"באופן כללי, השפעות העימות בעזה על פרופיל האשראי של ישראל יתפרשו על פני תקופה ארוכה..". יחד עם זאת, החברה מציינת כי תעדכן את תחזית הדירוג ל-"יציבה" רק אם "לאחר סיום העימות יהיו ראיות לכך שמוסדות מדינת ישראל מסוגלים לגבש ולהוביל צעדי מדיניות שיתמכו בהתאוששות הכלכלית והפיסקאלית, ובנוסף ישקמו את הביטחון תוך התמודדות וקביעת סדרי עדיפויות במדיניות הממשלתית".
במילים אחרות, ממשלה שתפעל למען הציבור כולו ותתאים את סדרי העדיפויות על מנת לתמוך בהתאוששות הכלכלית, ולהתמודד עם האתגרים הביטחוניים והחברתיים, תוכל לסייע למדינת ישראל לצלוח גם את המשבר הקשה שכולנו חווים בימים אלה, למצות את החוזקות שיש בכלכלה ובחברה בישראל, ולחזור לשגשג.
טוב יעשו קובעי המדיניות אם ילמדו את האופן שבו מנותחים ומוערכים הסיכונים בדוח המפורט של מודי'ס ויפעלו ככל הניתן כדי לצמצמם; הקמת ועדה שתמליץ על תקציב הביטחון ארוך הטווח, על בסיס תפיסת ביטחון מעודכנת ומתוך ראייה כלכלית-חברתית-ביטחונית רחבה יהיה צעד ראשון בכיוון זה.
התאמת המדיניות נדרשת כאן ועכשיו, ואין לנו את הפריווילגיה לחכות. זוהי חובתה של הממשלה הנוכחית ושל הבאות אחריה.
>>> פרופ' קרנית פלוג היא נגידת בנק ישראל לשעבר, כיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה העברית