עסקת חטופים

שני אתגרים משמעותיים. האחד הוא אתגר הפסקת הלחימה והשני הוא המחבלים הרבים שישוחררו בעסקה שכזו. הנושא הבעייתי מבין השניים שמהווה גם את המשוכה העיקרית הוא זה של המחבלים הרבים, אסירי עולם ורוצחים שחמאס דורש את שחרורם. לא בטוח שתהיה נכונות בישראל ובממשלה לשחרור מסיבי שכזה.

אתגר הפסקת הלחימה מהווה משוכה קשה פחות למעבר שכן אם חמאס ימשיך להתקיים אז חמאס בכל מקרה ימשיך להיות חמאס, והוא כבר יספק את התירוץ להמשיך לתקוף אותו. השאלה היא מתי תגיע ההפוגה הכרוכה בעסקת חטופים, אם בכלל תצא עסקה לפועל, וכיצד ישראל תנהג במהלכה בעיקר בגבול הצפון. מיד נגיע לשם.

החל תהליך שחרור החטופות לישראל
השאלה היא מתי תגיע ההפוגה הכרוכה בעסקת חטופים

המבצע העתידי ברפיח

כדי להכריע את הזרוע הצבאית של חמאס חייבים לכבוש את רפיח ולפרק את החטיבה שנותרה שם. זה חשוב מכיוון שרפיח הפכה עיר מקלט שרבים ממחבלי חמאס ברחו אליה, יש שם חטיבה שלמה ו-4 גדודים שעוד לא נפגעו כמעט, רפיח יושבת גם על גבול מצרים וטיפול בה צריך למנוע את התעצמות חמאס מחדש. לכן השאלה היא לא אם יהיה מבצע ברפיח, אלא מתי ובאילו תנאים?

המאמץ העיקרי למבצע ברפיח הוא מאמץ מדיני ולא צבאי – ממשלת ישראל נדרשת לתאם את המהלך הזה עם מצרים, להרגיע אותה שאין כוונה להעביר את 1.4 מיליון העזתים שהתפנו לדרום הרצועה לסיני. בנוסף, הממשלה חייבת לוודא גיבוי אמריקני למבצע ברפיח על ידי הרגעת החששות ההומניטריים באשר לגורל האוכלוסייה שם ופגיעה אפשרית בה. שאלה נוספת שישראל חייבת לענות עליה (בינה לבין עצמה) היא מי יחלק את הסיוע ההומניטרי לאותם המוני עזתים שיעברו צפונה?

רפיח (צילום: פלאש 90)
4 גדודים ברפיח, עוד לא נפגעו כמעט|צילום: פלאש 90

ובמילים אחרות מי הסמכות האזרחית החליפית לחמאס? מעבר האוכלוסייה  העזתית לצפון או מרכז הרצועה חייב להתחבר לכל מה שמכונה בטעות "היום שאחרי" (טעות כי זה לא מחר, זה היום!) . מבחינה מבצעית צבאית – אומנם לא מדובר בפיקניק, זה יהיה קשה ומורכב, אך צה"ל כבר עשה דברים מורכבים יותר במלחמה הזאת, ואין ספק שיכריע גם את גדודי רפיח.

הזירה בצפון

החיכוך עם חיזבאללה עדיין מתחת לסף המלחמה אך הולך ומסלים. ככל שישראל מעמיקה את היוזמה ההתקפית שלה ועברה מ"הסרת איום" ל"השמדת תשתיות" ול"סיכולים ממוקדים" של מפקדים בכירים , כך גם חיזבאללה מסלים את פעילותיו. דינמיקת ההסלמה הזאת יכולה להוביל למלחמה או להתשה ממושכת. מבחינת חיזבאללה התשה ממושכת עדיפה על מלחמה – כלומר, התשת ישראל במערכה דו-חזיתית, מול חמאס בדרום ומולו בצפון.

כוחות צה
גבול לבנון, דינמיקת ההסלמה תוכל להביא למלחמה ממושכת|צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

מטרת חיזבאללה היא להבטיח את שרידות חמאס באמצעות ריתוק תשומת לב וכוחות ישראל צפונה והארכת המלחמה בדרום. מדינת ישראל לא יכולה לאפשר זאת - 83,000  אזרחים שנעקרו מבתיהם בצפון זו מציאות בלתי נסבלת שחייבים לשנות. על מנת לשנות אותה ניתן לפעול בכמה דרכים:

  1. ישנה המדרגה שבה אנו פועלים כעת בהפעלת אש מוגבלת אך מתגברת ובניסיון תיווך בין-לאומי (אמריקני וצרפתי בעיקר) . עד כה התוצאה בינונית. הפן החיובי הוא שרוב פעילי רדואן (הכוח המהווה איום הפשיטה לתחומינו) עזבו את האזור, אך מהצד השני האש נמשכת, התושבים טרם חזרו לבתיהם ולא רואים את הסוף.
  2. המדרגה השנייה האפשרית – במידה ותהיה הפוגה בדרום בעקבות עסקת חטופים ישראל תמשיך את האש בצפון. עדיין מתחת לסף המלחמה אך תוך העצמה של התקיפות שתכליתה הגעה להבנות מדיניות. מבחינת חיזבאללה המשך הלחימה עם ישראל בזמן שבדרום ישנה הפוגה  הוא חסר תוחלת שכן כל תכלית פעולתו כעת קשורה באיחוד הזירות ובמה שקורה בדרום ואם הדרום נסגר, אזי אין לו תועלת בהמשך הלחימה. נכון, זה יכול בהחלט להסלים למלחמה, אך זה יכול גם להביא להסכם שיביא לסיום המערכה בחזית הצפון.
  3. המדרגה השלישית באם גם זו השנייה לא אפקטיבית – היא כניסה למערכה רחבה שתכליתה הסרת איום הפשיטה של חיזבאללה, והשמדת יכולות האש שלו שמאיימות על גבול הצפון. (גם בסוף המדרגה הזאת מגיעים להסדרה). מלחמה עם חיזבאללה היא מלחמה שלצידה נזקים גדולים מאד – לבנון לא תהיה אותה מדינה ותחווה הרס וחורבן בל יתואר אך יש להודות ביושר שהעורף הישראלי ייפגע קשות גם הוא.
נאום מזכ
מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה|צילום: Marwan Naamani/picture alliance via Getty Images

איך כל זה מתקשר לסיפור אחד? הפוגה לטובת עסקת חטופים יכולה לשמש את ישראל לפתיחת עימות מסוג חדש עם חיזבאללה (מעבר למדרגה השנייה). בתום ההפוגה של עסקת החטופים (אם תקרה) ומתוך נקודת הנחה שמבצע ברפיח יקרה בין אם כי חמאס יספק לישראל תירוץ או כי ישראל תחליט בכל מקרה לצאת אליו – תוצאות המעבר למדרגה השנייה בצפון מול חיזבאללה ייבחנו.

אם חיזבאללה יחדש את האש עם חידוש הפעילות של ישראל בעזה – סימן שגם המדרגה השנייה לא הספיקה בכדי לייצר מצב שבו ניתן להחזיר את התושבים לבתיהם, ונצטרך לעבור לפעולה אגרסיבית יותר (המדרגה השלישית), אם חיזבאללה לא מחדש את הירי סימן שהפתרון יציב ושניתן להתחיל במהלך החזרת התושבים לגבול הצפון.


האלוף (במיל') תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר, ומנהל כיום את המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)