אוהד חמו
מי שהספיד את חמאס צריך להסתכל על היום הזה ולהבין שזה לא המצב. אחרי 49 ימי לחימה, חמאס מוכיח שהוא עדיין חזק, ושהוא עדיין שולט ברצועת עזה. גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, מצליחים לאכוף את הפסקת האש גם בדרום אבל גם בצפון הרצועה, גם בקרב אותן חוליות שנחשבו לכאורה כמנותקות קשר. הפסקת האש עובדת, השחרור ברצועת עזה מתנהל כמבצע צבאי לכל דבר. הם פונים גם לציבור ברצועה קוראים להם לא לחשוף מידע במהלך הפסקת האש. המנגנון של החוטפים עבד - הם ידעו להביא את החטופים בזמן לבית חולים בחאן-יונס, ששם כנראה מתנהל הלב הפועם של חמאס, הבירה המשנית אחרי העיר עזה. החטופה חנה קציר הייתה בידי הג'יהאד האיסלאמי והיום היא משוחררת. זה מלמד אותנו על השליטה של חמאס ברצועה. ברור כעת שהנקודה שבה חמאס באמת יהיה על הברכיים - לא כל כך קרובה.
מדינת ישראל חבה חוב מוסרי לאזרחים שלה, לחטופים, להרוגים, לחיילים. היא חייבת להמשיך בכל הכוח עד שהיא תחסל את חמאס. אין שום דרך אחרת ואסור לעצור את המלחמה.
דנה ויס
חשוב בערב הזה להבהיר: חמאס הוא לא הבמאי היחיד של האירוע הזה. בארגון הודיעו בתחילת הדרך שהם לא יסכימו למשא ומתן תחת אש והציבו תנאים בלתי אפשריים לשחרור חטופים. בסופו של דבר, ובגלל התמרון הקרקעי של צה"ל, הם הסכימו לעסקה הזאת. עכשיו יש להם אינטרס לאפשר לעסקה לעבוד. ישראל צריכה להוציא כמה שיותר אנשים משם ואז לעשות את החשבון הצבאי.
ניר דבורי
אחר הצוהריים הזה היה מטלטל את הנפש ברגעים מסוימים. היו עשרות רגעים בתוך שלבי מתווה השחרור שיכלו להשתבש, גם בהיבטים של תקלות וגם בהיבטים של חבלות מכוונות - ובכל זאת הדבר הזה צלח. זה מאפשר לגורמי ביטחון להעריך שגם הפעימה הבאה מחר צפויה לעבור בצורה דומה.
במקביל לכך, יש אלפים של חיילים שנמצאים גם עכשיו, שבת שישית ברציפות, במוכנות גבוהה מאוד לכל התפתחות ברצועת עזה. לכן, צה"ל נמצא עכשיו בקווי הגנה מאוד חזקים עם המון כוחות מהאוויר, מהים ומהקרקע כדי להבטיח שלא יהיו תקלות או תאונות שיובילו לפגיעה בכוחותינו. בצה"ל כבר אושרו כל התוכניות המבצעיות להמשך המלחמה, גם לצפון הרצועה וגם ולגבי ירידת הלחימה דרומה. ברור שאחרי האירוע של החזרת החטופים חייבים לחזור למלחמה, ולהביא את כל השאר החטופים.
אמנון אברמוביץ'
לערב כזה מתאים הביטוי התנ"כי "הלב פחד ורחב".
לישראל יש מדיניות מעשית ויש מדיניות רטורית. המדיניות המעשית העדיפה את החטופים על פני המשך הלחימה. אבל חשוב לזכור: כל החטופים הללו הופקרו או נבגדו על ידי מדינת ישראל. אם לא יעשו את כל האפשרי כדי להחזיר אותם זו תהיה הפקרה שנייה.
לגבי ההשוואה שרצה לגבי גלעד שליט, רון ארד ומלחמת יום הכיפורים: במלחמת יום הכיפורים היו לנו 310 שבויים ונעדרים, אבל הם היו לוחמים. זה תפקידם - להילחם, למות, להיפצע או ליפול בשבי. במקרה הנוכחי הפקרנו תינוקות, ילדים, נשים. לכן כולנו צריכים להיות שמחים מהתמונות הללו ומכך שעניין החטופים עולה למקום הראשון בסדר העדיפויות.