איפה הנשים? לאן הן נעלמו? ספירת נשים הפכה לספורט פופולרי - בכנסים, תחרויות, פאנלים, בכל מקום. אבל סוגיית תת-הייצוג לנשים בכנסת ובממשלה מעסיקה רבים, במיוחד בימים אלה. בקרוב יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות וגם ביקום הזה, הייצוג הנשי כמעט ולא קיים. העיסוק ב(אין-)מנכ"ליות במשרדי ממשלה כבר נדוש. אפשר לכתוב כתבה שתפורסם כאן על תת-ייצוג בכל תחום שנחשב "גברי": נדל"ן, תעופה, קולינריה (כשהיא לא במטבח הביתי, אפעס), כל כתבה תזכה לכותרת שנדפדף ונצקצק וחוזר חלילה.
אבל כל אלה הם היתושים. יש ביצה אחת לתופעה הזאת: היעדרות כמעט מוחלטת של נשים מתחום היזמות. הנתונים ברורים: רק 2% מהמימון לסטארט-אפים מופנים לחברות שהוקמו בידי נשים. וזה לא שהנשים לא מגיעות לחברות הזנק: 93% מהמנכ"לים הם גברים, אבל הבכירים בתחום משאבי אנוש (תפקיד שעשוי להיתפס כ"אימהי") – הן בכירות. אבל, וזה אבל גדול, כשזה מגיע ליזמות עצמה – אנחנו לא קיימות. מי שמביאות חיים לעולם ויוצרות יצירות פאר מפוארות, לא יוזמות.
ולא רק זה. גם כשצריך לבקש את ההשקעה – נשים מבקשות באופן ממוצע פחות, ואם הן כבר מגייסות, הן עושות זאת מגברים: רק 10% מהשותפות בקרנות הון-סיכון הן נשים והמספר הזה לא עולה כבר שנים.
אני זוכה לפעול כבר כמה שנים למען זכויות נשים ובהגנה על נשים מפני אלימות. אבל רק בחודשים האחרונים, כשותפה ומנכ"לית של חברה טכנולוגית, הבנתי את השורש של כל התופעות אותן קידמתי: אם נשים לא נמצאות כיזמיות – גלגל השינוי לא יסתובב, גלגל השילוב לא ינוע. חברה שבה כמעט כל היזמים הם גברים – תניע גלגל שיניים שבסופו בעלי הממון הם גברים, מקבלי ההחלטות הם גברים, והמיליה שעל פיו יישק דבר יהיה עולם ללא נשים, שיהיו שם אבל בעצם ייעדרו.
אודה ולא אבוש, מעולם לא התחברתי לאירועי העצמה נשית למין החזק. אירועי "יום האישה" ייצגו בעיניי בעיקר זלזול. בשוק חופשי, חשבתי, שכל אחת פשוט תעשה את המקסימום – והיא כבר תצליח. המגדר לא משנה. היום למדתי שגם אם זה נכון, זה חלקי ביותר. רק זרקור עוצמתי שיאיר את הפינות האפלות של תת-ייצוג בתחום היזמות ויעודד נשים להקים מיזמים – יביא איתו פתרון. רק אז נראה יותר נשים מנהלות, ח"כיות, שרות, ראשות עיר – או בקיצור: מממשות את יכולתן, אבל באמת.
בפגישה עם אחת היזמיות הבכירות, שבמו ידיה הקימה יוניקורן מרשים, היא סיפרה לי שבמפגש יזמים אחרי שהציגו את כולם ודילגו עליה – הסבירו לה שזה היה בטעות: פשוט חשבו שהיא המלצרית באירוע. היא סיפרה את זה בלי לעשות עניין, זה מעולם לא עצר אותה וגם לא הגביר את המוטיבציה שלה, זו כבר הייתה קיימת בכמויות אמביציה שהיו ממלאות את אצטדיון וומבלי. היא חזקה. לא אישה חזקה, פשוט חזקה. יש עוד נשים רבות שיכולות להיות כמותה.
אחיותיי, הגיע הזמן שנפסיק ליהנות מהמנות הראשונות ונעבור למנה העיקרית: במקום אפליה מתקנת - יזמות מתקנת. או בקיצור: הטובות ליזמות.
>>> מירי מיכאלי, שותפה ומנכ"לית ב-ACT NEWS