הימים הבאים והחודש הקרוב יהוו שעת מבחן קריטית לקריאת התיגר של הממשלה על מוסדות החוק. 15 שופטי בג"ץ, אנשים שהחוק הוא מהות אישיותם ועל קיומו נלחמו כל חייהם ללא מורא, לא יסטו מדרכם בשל אימת האיומים של חברי הממשלה והמצטרף הבלתי ממלכתי - יושב ראש הכנסת. הם יתנו את פסיקתם המקצועית במבחן החשוב של חייהם, ללא מורא.
- הקרב בממשלה מתחדד: השרים שהכריזו - נכבד כל פסיקה
- לקראת הכרעת בג"ץ: התרחישים ועמדות הצדדים
- 200 התרעות ביום: חשש במערכת הביטחון מפיגועים בחגים
- סער חשף מה קרה מאחורי הקלעים בדיונים על מתווה הפשרה
הממשלה הנוכחית, שהממלכתיות, האמת ואחריות אינם נר לרגליה לפחות כפי שהוכח עד עתה, כנראה שלא תרכין ראש בפני עליונות החוק. היא קרוב לוודאי תקרא תיגר על החלטת בג"ץ. המשמעות היא פשוטה - ישראל תיכנס למשבר חוקתי, שאומנם הוא דקלרטיבי ופרטיקולרי, אבל להכרזה על אי-ציות לבג"ץ ישנה השלכה רוחבית כוללת והרת אסון.
בעיה ראשונה שתופיע בעקבות המשבר החוקתי היא שהמשך סמכותה של הממשלה, הלכה למעשה, יהיה בניגוד לרוח החוק שכל המדינה מתפקדת לאורו. זהו מצב שבו הממשלה מצהירה כי היא ממרה את החוק. כך יהיה בלתי אפשרי לקיים מדינה מתוקנת ולדרוש מכל אזרח להמשיך לשמור על החוק. דבר כזה יכול ליצור כאוס פנימי ואפילו אנרכיה. כלפי חוץ המצב ימוטט לגמרי את מעמדה הבין-לאומי של ישראל בעולם.
פגיעה בלגיטימיות של כל פעולה
המשמעות כלפי זרועות הביטחון תהיה חמורה שבעתיים. הראשונה לשאת במשמעויות היא המשטרה, הכפופה ואחראית ישירות לשמירה וקיום החוק. כבר למחרת היום היא לא תוכל לקבל הוראות מהשר הממונה והממשלה, שמצהירים כי אינם שומרי חוק. המפכ"ל, שימשיך לציית לחוק, יידרש להפסיק את שיתוף הפעולה שלו עם גוף שמצהיר כי הוא פורע חוק, ויידרש לבחון כל הנחיה ממשלתית לגופה. כל מה שיראה לו לא תקין, לא יוכל לבצע, בוודאי ללא אישור מבג"ץ. גם על הנחיות פשוטות יחול ריח רע. בפועל, עלול בג"ץ להפוך בלית ברירה לזרוע מנחה, או במילים אחרות מפקח צמוד לפעולות הממשלה.
לשב"כ, שמופקד על שמירת הדמוקרטיה, יש בעיה חמורה עוד יותר. היכן נחצה הקו שבו תפקוד הממשלה מאיים באופן ישיר על קיום הדמוקרטיה והוא נדרש להתערב? אם כן, מה סוג ההתערבות אליה יידרש? אין ספק כי הצהרה על משבר חוקתי מהווה מצב סף שכזה. הכנה לכך הוצגה כשמול שכרון הכוח של שרת התחבורה, שציוותה לדרוס וערערה על אמינות ראש השב"כ, בימים כתיקונם זה משבר מספיק גדול כדי שראש ממשלה יפטר שר. בממשלה הנוכחית זה מצב נורמטיבי - השתלחות בראש השב"כ, ברמטכ"ל, באלוף הפיקוד וכעת גם בבג"ץ.
ציות הצבא להוראות ממשלה שאינה מרכינה ראש תחת החוק הינו בגדר דגל שחור מעל הצבא, גם לפי הדין הצבאי וגם לפי הדין הבין-לאומי. בראש ובראשונה תיפגע תדמית צה"ל, הנחשב לצבא הערכי והמוסרי בעולם. פעולה תחת ממשלה שאינה מקבלת את פסיקת בג"ץ מהווה פיגוע בחוקיות הפעולה של הצבא שפועל תחתיה. זהו מצב שיערער את האמון הבין-לאומי בו ויכתים קשות את שמו.
באופן מעשי, לגיטימיות התפקוד של הצבא תיפגע באופן ניכר, וחמת הספק תעמוד על הנחיות הדרג המדיני. בצבא יחלו לעשות שיקול אם לבצע הנחיות וכיצד. ההבנה כי הממשלה והממסד המשפטי לא יוכלו להגן על צה"ל יערער מאוד את ביטחון המפקדים לבצע את הנחיות הדרג המדיני, ידלדל את נכונות המשרתים ברמות השונות לבצע את המשימות ויפגע בתפקוד המבצעי פגיעה קשה מחמת הצורך לבחון כל פעולה. כוחו ועוצמתו של צה"ל יהפכו, בעל כורחן, למוגבלות.
הבעיה של צה"ל, הבעיה של כולנו
ההבנה שההפיכה המשפטית מעמידה בסיכון משפטי ברור את כלל המשרתים, טייסים ומפקדים שיחששו מחוקיות הפקודות שיינתנו להם, וחוסר היכולת להגן עליהם מבקשות הסגרה או העמדה לדין במדינות שונות, יגרמו לתופעות של סירובי פקודה נרחבים ומצבי השתמטות. זו יכולה להפוך להיות מציאות עגומה בתפקוד צה"ל. מחיר של נפגעים, חלילה, יאיץ עוד יותר את הספק ואת המשבר הפנימי.
אם צה״ל ירצה להגן על לוחמיו מפני חוסר האחריות של ממשלתו, יהיה עליו להוציא את הלוחמים לפעילות עם כיסוי פנים. כן, לוחמי צה״ל האמיצים צריכים יהיו להסתתר מאחורי מסכות, שמא צילום שלהם יהווה מחר ראיה בבית דין בין-לאומי.
בעיה שכבר מדוברת היא הורים למלש״בים שיחששו שבנם או בתם יהיו מנועים או מוגבלים ביציאה מהארץ. זה ימוטט לחלוטין את הנכונות לשרת שירות משמעותי או שירות בכלל. עדיין לא ברור שברור לשרים בקבינט כי גם חופש התנועה שלהם בעולם יוגבל מאותן סיבות.
שר הביטחון הוא גם שר הביטחון המשפטי של צה״ל, והוא נותר האדם היחיד היכול להגן על תפקוד הצבא והביטחון המשפטי של המשרתים. עליו מוטלת האחריות לדרוש מחבריו לעצור את המשבר החוקתי גם אם זה יביא לפירוק הממשלה. יהיה זה מחיר פוליטי זעום לעומת ההרס הצפוי והאחריות שתיפול עליהם אם לא יעשו כן.
>>> ישראל זיו הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף. הוא שימש כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, מפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים