רגע לפני תשעה באב, כשהמדינה סוערת וזועקת, התפרסם בבמה זו טור של מי שהיה ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, ובו סומנו אויבי האומה החדשים. רגע לפני תשעה באב גיליתי שלא איראן, לא חיזבאללה, לא חמאס – אני הוא האויב והסכנה הגדולה למדינת ישראל. "במאבק הזה", כתב דיסקין בארס בלתי נגמר, "אנחנו חייבים להבין מי היריבים האמיתיים שלנו... מפלגת הציונות הדתית הקנאית, הלאומנית-משיחית-סמוטריצ'ית, מפלגת עוצמה יהודית הגזענית-כהניסטית ומכון קהלת".
קוראים לי רן בר-יושפט, ואני סמנכ"ל פורום קהלת בתשע השנים האחרונות. אני גאה בכך. פורום קהלת שכל כך קל ואופנתי להשמיץ אותו בחצי השנה האחרונה, מכון מחקר ומעשה, הוא לא רק מקום עבודה, הוא שליחות ציונית ולאומית. אבל נראה שראש השירות החשאי לשעבר של מדינת ישראל מסמן מטרות למלחמת החורמה שלו. רושף שנאה וזעם הוא מטיף כי "המאבק שלנו חייב להתרכז בהם... שנים רבות מדי אפשרנו להם להתחזק. אותם חייבים להפוך לבלתי לגיטימיים כי הם היריבים האמיתיים, המסוכנים ביותר לכולנו".
אני האויב שלך, יובל דיסקין? את שנת 2022 סיימתי עם יותר מ-70 ימי מילואים. אני יליד רמת השרון ובשירות הסדיר לחמתי באינתיפאדה השנייה. בשנת 2006, באמצע שליחות בארצות הברית, פרצה מלחמת לבנון השנייה. שבתי ארצה במטוס הראשון ויצאתי להילחם, הפעם בתור מילואימניק. במהלך השירות הסדיר ובמהלך שירות המילואים איבדתי חברים, ימנים ושמאלנים, דתיים וחילונים. אני משרת כקצין באחת מחטיבות המילואים הקרביות ביותר בצה"ל. כמות ימי המילואים של חבריי וחברותיי בפורום קהלת הם אות ומופת. אותנו מגדיר ראש השב"כ לשעבר כ"מסוכנים ביותר לכולנו"?
במהלך חיי ארגנתי עשרות פרויקטים חברתיים בהשתתפות אלפים. עבדתי עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים, עולים מאתיופיה, הפעלתי התנדבויות של יהודים וערבים ביחד, פעולות למען איכות הסביבה ועוד. אני האויב של הסולידריות הישראלית? הגנתי בגופי על השכנה שיצאה מהארון בתיכון הרמת-שרוני כשרצו להרביץ לה. זה לא היה בשנת 2023. זה היה בשנת 1998. אני האויב של הלהט"בים? אני שהכשרתי נשים לשירות צבאי בחוג הכנה לצה"ל, עם בוגרות רבות שביצעו שירות של ממש, כולל טייסת קרב, אני אויב הנשים?
בחודשים האחרונים אנחנו תחת מתקפה ארסית ואגרסיבית שכוללת מאות כתבות שליליות עם חצאי אמיתות ושקרים מלאים, לצד תחקירים המציגים אותנו באור שלילי. ספגנו רדיפות, קללות, מכתבי איום ברצח ואפילו פריצות פומביות למשרדים שלנו – וכל אלה לא זכו לגינוי המתבקש. אולם כאשר ראש שירותי הביון לשעבר מפנה אצבע כלפי מכון מחקר אזרחי ומגדיר אותו כיריב או אויב, האמירה יכולה להיתפס כהיתר לפגוע מילולית ופיזית בחוקרות ובחוקרים. הוא מתיר את דמינו. רוממות הדמוקרטיה בגרונו אך ניכר שדיסקין לא יודע דמוקרטיה מה היא. האויב שלו הוא מכון מחקר אזרחי הפועל לקדם את טובת המדינה בדרך שונה משלו. פעם קראו לזה פלורליזם וסבלנות, היום מסמנים אויבים.
יש מכוני מחקר רבים בישראל. לחלקם תקציבים גדולים יותר, כמות גדולה יותר של עובדים, שנות עשייה רבות יותר ופעילות זהה לחלוטין לזו של קהלת. אף אחד מהם לא עבר מתקפה דומה בידי ראשי המחנה השני וכך ראוי. למנוע מאנשים לחשוב, לכתוב ולהתבטא, זו פגיעה אנושה בדמוקרטיה.
אנחנו לא חוששים להתמודד עם אף ארגון או מכון בשדה הרעיוני ונענינו להזמנות לדיונים ועימותים גם כאשר יחס הדוברים היה אחד מול ארבעה, אך הגינות בסיסית מחייבת התייחסות לדעות שלנו, ולא לדעות שנוח לייחס לפורום ללא הצדקה. ברור שאנשי הפורום, המורכבים מאנשים בעלי דעות שונות, רקעים שונים ותפיסות עולם שונות, מבקשים בטובתה של מדינת ישראל. המחקר שמבצעים בפורום מקיף נושאים רבים ומגוונים וכולל הצעות מדיניות ומחקר בנושאי מלחמה בפרוטקשן, דרכים להוזיל את יוקר המחיה, שוק העבודה בישראל, מערכת החינוך, יחסי הרשויות השונות ועוד. כן, אנחנו חלוקים עליך יובל דיסקין, אבל אנחנו מנומקים ומבוססים על מחקר, נתונים וידע שנצבר במשך שנים. קל לך לסמן אויבים במקום להתמודד עניינית.
החברה בישראל סוערת והקרע בעם קיים ואמיתי. החששות של מתנגדי הרפורמה כנים, והכעס והרצון לשינוי של תומכי הרפורמה מבוסס בהחלט. ואתם יודעים מה? אפשר להגיע להסכמות, אפשר לדבר, אפילו רצוי. אבל לא ככה. הצגתם של אזרחים טובים החושבים אחרת בתור יריבים שצריך להילחם בהם מלחמת חורמה, היא מסוכנת.
השיח הנמוך והארסי של ראש השב"כ לשעבר מנטרל כל סיכוי לחיות כאן ביחד. שיח השנאה שמייצרים דיסקין ואחרים אולי מסייע להם לצבור הון פוליטי, אך אזרחי ישראל, אלו שאני פוגש במילואים, בסופרמרקט ובפרויקטים חברתיים שונים, צריכים לחיות כאן ביחד לאחר השבר הזה – אפילו לצמוח ממנו. אזרחים שחושבים אחרת ממני, אינם האויבים שלי, ואני בטח לא האויב שלהם.
>>> רן בר-יושפט הוא סמנכ"ל פורום קהלת