המילים, שהן הצידה החיונית של כל אדם, לא כל שכן של עיתונאי, הפכו בלתי רלוונטיות לחלוטין ככל שאנחנו דנים במציאות העוועים השוררת בחברה הערבית. אין דרך אחרת להביע את המצב: זו ממש אנרכיה. מלחמות רחוב, יריות וחיסולים לאור יום, ארגוני פשיעה המטילים את חיתתם על כל מי שעומד בדרכם. הפעם הם הגיעו אפילו לאנשים המייצגים את השלטון המקומי, ולא צריך להיות גאון הדור כדי להבין את המניע - אם אינך נכנע לתכתיבים שלהם, תשלם בחייך.

עבר אל רחמן קשוע, מנכ"ל עיריית טירה, איש משכיל, בעל תואר דוקטור במדעי האיסלאם, אחד ממנהיגי רע"ם, שילם בחייו ובכך נפרצו כל הגבולות ונחצו כל הקווים האדומים. רק יממה לאחר מכן נרצחו ארבעה ביישוב אבו סנאן. אחד מהם, המועמד לראשות המועצה ר'אזי סעב, נרצח שעתיים בלבד לאחר השקת קמפיין הבחירות שלו. החברה הערבית מתפרקת, מספרם של הנרצחים מאמיר ויותר וממכפיל את עצמו כשהשנה עודנה בעיצומה. אין ביטחון אישי, האזרחים נותרים חשופים בצריח ובממשלה ממשיכים בהתחמשות ובשכרון הכוח, מייצרים אווירת טרור במדינה שטוענת שהיא אם הדמוקרטיות ואם הסדר והשלטון.

רצח מנכ
בדמוקרטיה הגדולה ישראל האזרחים חשופים לאלימות יומיומית, המנכ"ל שנרצח ורה"מ נתניהו|צילום: פלאש 90

אני מנסה להבין עם עצמי אם מדובר באוזלת יד או בהתחמקות, באובדן דרך או במדיניות רופסת ומכוונת כי מדובר באוכלוסייה מודרת ולא מעניינת מבחינה פוליטית. אם זה קורה בשל העובדה שמדובר באוכלוסיית החצר האחורית, או שנוח לשלטון להתייחס לעובדה הזו כאל סוגייה תרבותית - אלימות המושרשת עמוק בתוך העורקיות של חברה נחשלת. כך או כך, אנחנו אזרחי המדינה, ומי, לעזאזל, אמור להגן עליהם אם לא כוחות הביטחון של המדינה? כל ערבי כיום הוא מטרה נייחת.

כן או לא עירוב השב"כ, זו סוגיה שלא אנחנו אמורים להכריע בה אלא ראש הממשלה. הצבא המיומן והמאומן, החזק והעוצמתי שמגיע לסודאן ולאיראן, לסוריה ולכל נקודה מאיימת, איננו מסוגל, רחמנא ליצלן, להדביר חוליות חמושות בתוך מדינת ישראל?

מה בעצם אפשר לצפות מממשלה כשהאמונים על הביטחון הם בן גביר וסמוטריץ', הידועים ב"אהבתם" המופלגת לערבים. מציאות הדמים הזו אולי נוחה להם. ייתכן והם חושבים שעדיף ש"הם" יחסלו אחד את השני. כך או אחרת, בסוף זה יגיע גם לצד האחר, לצד הישראלי. מוטב להתעורר עתה לפני שנגיע ממש לנקודת האל-חזור, שדומה כי אנו מתדפקים על סיפה.

הרצח באבו סנאן
ארבעת הנרצחים באבו סנאן

הציבור הערבי אינו מוגן, בכוונה או לאו. זו עובדה ואל מול האספקלריה הזו עומד ראש ממשלה חלש, לאה, חסר אונים וחסר ישע, שאילוצים קואליציוניים הופכים אותו מריונטה בידי שותפיו הגזענים. נתניהו מנותק, שבוי ורופס מוכיח פעם אחר פעם שאיננו כשיר לעמוד באתגרים האקוטיים העומדים בפניו. הוא עסוק במשפטו, בהפיכה המשפטית ובהישרדותו. הדבר האחרון שמעסיק אותו כרגע באמת הוא הציבור הערבי. וכך זה גם נראה בשטח.

>>> זוהיר בהלול הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי, כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בסיעת המחנה הציוני; קודם לפעילותו הפוליטית היה עיתונאי