מי אמרה: "את מרשה לי לזנוח את הנימוס שלי"? ניחשתם נכון. זו חברת הכנסת טלי גוטליב, שפתחה כך את אחד הריאיונות שלה בליל ההצבעה על ביטול עילת הסבירות. "זה טרלול מוחלט, כי כל מי שמבין - צמצום עילת סבירות היא כלום. זה זרזיף הזוי של הרפורמה. קצה הקצה שיכולנו לוותר עליו", מסבירה הח"כית הכי סבירה בכנסת ומוסיפה: "גם אם נחוקק אותו, לבית המשפט יש שלל עילות לבקר החלטות של שרים. זה לעג לרש. עשינו את זה כי אנחנו משלמים פרוטקשן לסחיטה באיומים של מפלגות השמאל. השמאל איבד את הכבוד למדינה".

כך האורקל של הליכוד – והיא לא לבד. למופע הטרלול מצטרף, מעל דוכן הכנסת, השר דודי אמסלם ומכנה את אל"ם אודי אורי "אחד צפונבון שקיבל ממכת"זית שריטה ליד העין". טוב נו, אודי גדל בגבעתיים, שירת בשריון, עבר לטיס, ביקש באופן חריג לעבור מטייס קרב למסק"ר ובין השאר סיכן את חייו במבצע "כחול וחום". אם השר הממונה על הוועדה לאנרגיה אטומית קובע שהוא צפונבון ולא סתם שריונר - הוא בטח יודע. אם סברתם שנתניהו דייק כשהודיע באמצעות סרטון שמעבירים חוק מרוכך, ממש לא כך. וכדי לבלבל עוד יותר, המשפטן, חה"כ משה סעדה, ציין שעניין הסבירות הוא בתחתית סולם סדרי העדיפויות.

אל
צפונבון? (אל"ם אודי אורי)|צילום: חדשות 12

האמת כבר כנראה לא כל כך חשובה. למעשה, עד לשנות ה-80 חיינו כאן ללא קיומה של עילת הסבירות ובכל זאת היינו דמוקרטיה. בהמשך, הנימוק המשפטי האמורפי הזה תפס תאוצה כשאהרן ברק הרחיב אותה ללא גבול - והחריב אותה. מאז הכול יכל לקום או ליפול לפי מה שבעיני יושבי העליון סביר. או שלא.

חלק לא מבוטל מהמוחים נגד ה"מהפכה" חוששים, שעל הדרך, תהא כאן מדינת הלכה. אחד "הכוכבים" בהפגנות על הגשרים (שלא לדבר על חוסמי הכבישים) הוא לא אחר מאשר ה"גרנדמייזר", השר בצלאל סמוטריץ', שתמונת הוודו שלו מתנוססת לא רק מעל גשר ההלכה. הם נגד כפייה דתית, חוששים ממדינה משיחית והאחים לנשק מרחיקים עד בני ברק כדי להתעמת עם הכופים.

אז הנה דוגמה קטנה שמקפלת בתוכה את הכול - עילת הסבירות, דמוקרטיה וכפייה: המועצה הפסטורלית כפר ורדים מינתה בשנת 2010 ועדה שתבחן את סדרי העדיפויות ביישוב. הוועדה קבעה שהקמת מקווה טהרה נמצא בתחתית סולם סדרי העדיפויות. משאבי הציבור הופנו להקמת מוזיאון ובד בבד, כך הוחלט, ינסו למנוע את התחרדות היישוב. כמה תושבים ערערו על ההחלטה. בחלוף ארבע שנים של ערכאות משפטיות שבהן הערעור נדחה, החליט לפתע בית המשפט העליון להפוך הדברים ולהודיע למועצה שהחלטתה אינה סבירה. המועצה חויבה בהוצאות משפט וגם...לבנות מקווה טהרה.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
רק הם יודעים מה סביר? (ארכיון)|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

האם בכך שיפרנו את הדמוקרטיה? מה כוחם של הוועדה הציבורית, הרשות המקומית ובית המשפט המחוזי אם מי שבסוף קובעים אלו השופטים העליונים? אה, נכון. רק הם יודעים מה באמת סביר. האם זה הביטוי האולטימטיבי לדמוקרטיה? לעובדה, למשל, שבבחירות הארציות האחרונות הציונות הדתית קיבלה בכפר ורדים רק 149 קולות, אגודת ישראל רק 2 קולות ואילו הערבים הרבה יותר – יש בכלל חשיבות? המצקצקים יגידו: הנה, ככה שומרים על זכויות המיעוט. אולי הם צודקים. בטוחני שהם יתמכו גם בהחלטה הסבירה(?) להקמת מסגד ליד 'גן השפן' ברמת אביב ג'.

קטונתי לקבוע מי צודק במאבק הזה, אבל אני כן משוכנע, לאור הדברים, שנתניהו נכנס למסלול התנגשות שמחירו עצום: חברתית, כלכלית ומדינית כאחד. בעלות תועלת – זה מחיר מופקע עד כדי...לא סביר. אני לא קונה את הטענה שנתניהו מיישם את תפיסת עולמו – הרי הרבה לפני שהוא "נכנס לאירוע", הוא כלל לא דיבר על זה: לא בקמפיין הבחירות, לא בליל הניצחון, לא בנאום ההשבעה ואף לא מילה בישיבתה הראשונה של הממשלה. אם כבר ההיפך. נתניהו קידש את בית המשפט העליון ואת עקרון הפרדת הרשויות. אז מה קרה? הוא חושש מהתפטרות לוין ורוטמן? שטויות. הוא "נחטף" על ידם? אפילו הפסיכולוגית תגיד שלא.

בנימין נתניהו, אריה דרעי ויריב לוין בכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הכול בשביל דרעי?|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ההיגיון היחיד שאני מוצא באובססיה לביטול עילת הסבירות, הוא כדי לסלול את דרכו של העבריין אריה דרעי חזרה לכיסא הממשלה. נתניהו צריך אותו. שימו לב שדרעי שותק, ממש נעלם. אפילו ג'קי ג'קסון שנפטר השבוע, האייקון מהציור השבועי לילד, כבר לא מוצא אותו. אגב, זה אותו דרעי שלפני 30 שנה הודח מהממשלה על פי עילת הסבירות (!), כפי שהנחו שופטי בית המשפט העליון את ראש הממשלה דאז יצחק רבין. אם אני טועה לגבי דרעי, אז אולי יואיל נא מי שמייצג לדבריו 400 אלף מצביעים (אם כי בפועל קצת פחות) להודיע: לא נכון. ויתרתי.

עם דרעי ובלעדיו, אני מניח שבכך נתניהו יסיים את "הרפורמה". זה השידור האחרון של המהפכה. בהכירי אותו (ואולי הוא השתנה...) הוא בוודאי ייצא בקרוב עם נאום חוצב להבות ויסביר: עשינו! אבל עד כאן. אסור עוד לקרוע את העם. אתם נראים מופתעים? הרי פעם נתניהו כתב שאסור להיכנע לטרור ולשחרר מחבלים. בהמשך הוא שיחרר מעל 1,000 מהם, הצטלם עם גלעד שליט והסביר כמה חשוב להציל נפש אחת. הוא לא האמין לערפאת, אבל מצא נימוק מדוע בכל זאת צריך לפנות את חברון. הוא התנגד לאוסלו ותמך, בנאום בר אילן, בהקמת מדינה פלסטינית. ויש עוד ועוד ועוד דוגמאות – עוד מבלי להזכיר את הקצבאות.

בחירת נציגי הכנסת לוועדות שיפוטיות (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
גם ביטול עילת הסבירות יהפוך להישג ימני אדיר, ארכיון|צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

להסביר הוא יודע, זו אחת המעלות שלו. אני מאמין שנתניהו לא רוצה לטבוע במדמנה הזו וגם לא להיזכר כמי שההישג המרכזי שלו בחצי השנה האחרונה הוא העובדה שעד כה אין מדוזות בים התיכון.