מספר הנרצחים בחברה הערבית לא עוצר לרגע. הפשע כבר מזמן הפך לטרור, החוק והסדר בחלק ניכר משטחי מדינת ישראל אינו קיים - אפילו לא למראית עין. האיום הביטחוני החמור ביותר קיים בתוך מדינת ישראל ולא מחוץ לה, והאחריות על כך מצויה בידי שר חסר כל כישורים שרק מפריע לעבודת המשטרה, שגם כך לא מצליחה לעמוד במשימותיה.

הבסיס לחוסר המשילות נעוץ בעובדה היומיומית הפשוטה - בכל הגליל והנגב, וגם במרבית הארץ, רוב העסקים משלמים דמי חסות למשפחות הפשע לפי חלוקה טריטוריאלית ביניהן. הן למעשה משמשות כ״ממשלות״ בפועל, שמרבית אזרחי ישראל משלמים להן מיסים ישירים או עקיפים. הם הריבון.

הטרור החקלאי בצפון
הטרור החקלאי בצפון משתולל. ארכיון

ארגוני הפשע גובים מיסי חסות, משתלטים על ענפים שלמים, חולשים על היקף גדול של קרקעות, מנהלים את המועצות המקומיות ומקבלים לידיהם תפקידים ציבוריים. הם החוק במקומות רבים והאזרחים הם בני הערובה שלהם. ממשלת ישראל לא שולטת בחלקים גדולים של הארץ.

תופעת הפרוטקשן, המהווה את הבסיס להיעדר המשילות, לא נעשית בסתר. הכול נעשה לאור יום עם מתן חשבוניות. עסק שלא משלם נשרף, אם הוא ממשיך לא לשלם הוא יותקף ביריות - ואם ימשיך לסרב לשלם, מטען חבלה יוצמד לביתו או לרכבו. בממשל הפרוטקשן, שלא כזרוע הממשלה הנרפת, קיימת משמעת קפדנית. כולם משלמים ובזמן, ואין ויכוח על גובה התשלום שקובע "הריבון" בפועל - הלא הוא ראש ארגון טרור הפשע האזורי.

מעל 80% מהחברות הקבלניות בישראל משלמות דמי חסות גבוהים מאוד. זה כמובן מתגלגל לכיסו של הרוכש, וכך מהווה גורם נוסף ליוקר מחירי הדיור. חברות הביטוח מסרבות לבטח עסקים, בעיקר כאלה שנפגעו, מה שלא מותיר כל ברירה לבעלי העסקים האלה אלא לשלם, אחרת הנזקים ימוטטו אותם.

אחת המטרות הקלות ביותר של משפחות הפשע היא ענף החקלאות. זאת, מכיוון שהכי קל להסב לו נזקים, במיוחד למשק חי, שבו קל לגנוב את בעלי החיים. מטרת טרור הפשע הוא להעיף את החקלאים מאדמתם, להשתלט על הקרקעות - ומדובר על היקפים מבהילים.

פוצצו טרקטור כי לא שילם דמי חסות (צילום: מצלמות אבטחה)
מטרת טרור הפשע הוא להעיף את החקלאים מאדמתם, להשתלט על הקרקעות - ומדובר על היקפים מבהילים, ארכיון|צילום: מצלמות אבטחה

לטרור הפשע יש מערכת בנקאות עצמית באמצעות סוחרי מטבע (הציינג׳ים). שם הכסף מולבן - חלקו מוצא את דרכו לחו"ל, חלקו לרכישת נכסים ועסקים לגיטימיים, וחלקו מנוהל בסכומים גדולים במזומן.

צבא טרור הפשע מחזיק ארגוני לחימה של עשרות ואף יותר של "חיילים". בעלי תפקידים מוגדרים, מזוינים בנשקים אוטומטיים קצרים וארוכים, מטעני חבלה ושרפה. לכולם משולמים משכורות נאות, יש להם נאמנות מוחלטת והם בעלי מוכנות מלאה לרצוח, לחבל ולעשות כל דבר. לחיילי הארגונים אין שום פחד מהמשטרה או מהחוק. ההפך הוא הנכון - ברוב המקומות "זרוע החוק" נעדרת ואפילו פוחדת להתקרב.

מול ואקום המשילות המוחלט, ארגוני טרור הפשע עלו קומה. חלק ניכר מראשי המועצות והיישובים הערביים הם אנשיהם מדרגה ראשונה או שנייה. לאור יום הם נותנים מכרזים תפורים, ממנים קרובי משפחה לכול תפקיד אפשרי ללא שום כישורים ונוהגים בכספי ציבור כבשלהם. היקפי הבנייה הבלתי חוקית בלתי נשלטים, הם זוכים במכרזים ממשלתיים – אפילו של משרד הביטחון.

כנופיית פרוטקשן זורעת הרס בבניין משרדים בחיפה (צילום: דוברות המשטרה)
כנופיית פרוטקשן זורעת הרס בבניין משרדים בחיפה, ארכיון|צילום: דוברות המשטרה

חיילי הארגונים מהווים מודל לחיקוי לנוער, השואף למצוא את עתידו בתוך ארגוני הפשע ולא מחוץ להם, שכן מדינת ישראל מזניחה את המגזר הערבי ולא מציעה לבניו ובנותיו כל אלטרנטיבה. לא זו אף זו, ארגונים אלה מספקים הגנה למשפחות החיילים, כאשר זו לא ניתנת ממדינת ישראל או מהמשטרה. אזרחי ישראל, הערבים והיהודים, הבינו מזמן כי אין כתובת וגם האזרחים הנאיביים שהצביעו לבן גביר הבינו שרומו והם בחרו במשיח שקר - והמצב מאז שנבחר לתפקידו הרבה הרבה יותר גרוע.

בנגב, מתקיימת כלכלת סמים והברחות של מיליארדי שקלים. אומנם, היא נבלמה חלקית בעקבות פעילות צה"ל, אך היא מספיק איתנה מול קוצר היד נגדה. היקף פיגועי הפשע באזור רמת הנגב עלה פי שמונה בשנה הנוכחית, ואזרחים בכל ערי הנגב וביישובים באזור משנים את אורך חייהם ומסתגרים בביתם נוכח העלייה בתעוזה לפגוע בהם. כך, משפחות רבות לא נותנות לילדים לצאת מהבית לקראת החשיכה והן באופן כללי ממעטות בנסיעות. הסיבה - בכבישי הנגב נוהגים פראי אדם והסכנה אורבת מכל פינה, ולכך אין מענה מהרשויות.

אזרחים בגליל ובנגב החלו לקחת יוזמה, להתארגן להגן על עצמם. כעת, גם ביישובים הערבים רוצים התושבים להקים משמרות הגנה. מיום ליום, ישראל נהיית דומה למקסיקו ודרום אמריקה. הקמת צבאות פרטיים, שבתחילה נועדו לשמור על עסקים ואזרחים, אחר כך הם מתחילים להגיב, להעניש ולנקום ואז הם נעשים טריטוריאליים ומקימים לעצמם אוטונומיות. כך מדינות מתפרקות. מדינה שאין בה הגנה על האזרח וזכויותיו איננה באמת ריבונית על עצמה.

מפכ
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והמפכ"ל שבתאי|צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

הדיון על מעורבות השב״כ, הוא דיון תפל לחלוטין ומהווה עוד סממן לממשלה מבולבלת שלא מוצאת את דרכה. שב״כ הוא ארגון מעולה, אבל הוא ארגון קטן, שעסוק עד מעל לראש בסיכול טרור, בבעיות לאומניות וגם לאחרונה בבלימת המליציות של נוער הגבעות. לחשוב שביכולתו כעת להכיל את עבודת המשטרה, זה בלתי אפשרי, לא נכון, ולחלוטין לא הפתרון.

משטרת ישראל, שנחלשה מאוד בשנים האחרונות וכנראה לא במקרה, היא הפתרון ואין בילתו. למשטרה יש את כל היכולות הטכנולוגיות, שהן לא פחות טובות מאשר אלו שיש לשב"כ, אלא שקיצצו לה את היכולת הזאת. למשטרה יש מודיעין, שניתן במהרה להקפיץ אותו כמה קומות מעלה אם תהיה הבנה יותר טובה של השטח. לכך נדרשת תוספת, לא גדולה, של תקציב.

בנימין נתניהו ואיתמר בן גביר במליאת הכנסת (צילום: פלאש 90)
בנימין נתניהו ואיתמר בן גביר במליאת הכנסת|צילום: פלאש 90

המשטרה כיום קטנה בעשרות אחוזים מהגודל הנדרש, ומדובר בהרבה יותר מאלפיים תקנים חסרים. הארגון נדרש לעבור רפורמה ארגונית והתאמה להתמודדות מול האיומים החמורים שהתפתחו בשנים האחרונות, כמו הפשע המאורגן, הפשע המזוין, הפשעים הכלכליים, היעדר אכיפה ועוד. המשטרה, תחת המפכ״ל שבתאי, החלה תהליך סדור ונכון לשינוי מבנה וארגון המשטרה, אלא שהשר החדש, על סמך כנראה "ניסיונו" העשיר, החליט לעשות "ארגון מחדש״. הוא המציא את אגדת "המשמר הלאומי", מיליציה משטרתית שלא תקרה. במקום לקדם בדחיפות את הנדרש למשטרה, הוא הכניס את המשרד לביטחון פנים לכאוס בלתי אפשרי. בינתיים, יש ואקום, הפשע וחוסר המשילות חוגגים בשטח וחומרת המצב רק גוברת.

ראש הממשלה נתניהו יודע היטב שמה שנדרש זה לפטר את בן גביר ולמנות במקומו את דיכטר. אלא שבגלל עומק חולשתו הפוליטית, הוא מטיל את האחריות על השב״כ - בעיקר כדי שיהיה את מי להאשים. לאזרחי ישראל חסרי ההגנה הבסיסית אין מה לצפות לשינוי כלשהו.

>>> ישראל זיו הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף. הוא שימש כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, מפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים